סקר שנערך במצרים חשף נתון מפתיע. 83 אחוזים מן הנשים הנוהגות לחבוש כיסוי ראש (חיג'אב) דיווחו כי היו קורבן להטרדות מיניות - הרבה יותר מאלו שאינן עוטות את הפריט המסורתי.
האמצעים היו מגוונים: ממבט חודרני שאינו משתמע לשני פנים, דרך מגע כפוי - ועד חשיפת איברים מצד המטריד. הסקר, שנערך על-ידי המרכז המצרי לזכויות האישה, מצא עוד כי מבקרות זרות במצרים, ברובן תיירות, נחשפו לכך ביתר שאת: שמונה אחוזים מהן דיווחו על הטרדה כלשהי. מחצית מן הנשים, תיירות ומקומיות, מסרו כי הדבר נעשה על בסיס יומיומי. הזרות אף הדגישו כי רוב המטרידים הנם אנשי ביטחון ומשטרה. 62 אחוזים מהגברים שרואיינו הודו כי הטרידו בעבר.
ממצאי הסקר מרסקים שתי סטיגמות. האחת נוגעת לאדיקותה של החברה המצרית. רבים רואים חברה זו כאחת הדתיות ביותר באסלאם. עתה מתברר, כי גברים רבים במצרים נוטים לזלזל בכבודה של האישה, בניגוד לכל ערך דתי ומוסרי.
הסטיגמה השנייה מעניינת לא פחות. החיג'אב הוא סמל לשמרנות וציות למסורת. נהוג להניח כי הוא מעניק לאישה תדמית צנועה, ובכך מספק לה הגנה מפני התעמרות הסביבה. בא הסקר ומוכיח כי גברים הם גברים בכל מקום: אישה חסודה עושה להם את זה.

מי נתן לה רישיון
כך הפכה נהגת צעירה לסמל המאבק הפמיניסטי בסעודיה - מדינה שבה אסור לנשים להוציא רישיון
שריפה פרצה בביתה של משפחה בסעודיה. אדי העשן אפפו את האב וילדיו, והם החלו להשתנק. לאחר שחילצו את עצמם מן הבית, גילתה הבת רווידא, שלא נפגעה, תושייה רבה. היא פינתה את בני משפחתה במכונית לבית-החולים.
לאחר כמה ימים שוחררו האב וילדיו מבית-החולים בריאים ושלמים, ואז מצאו את סיפורם מעטר בכותרות שמנות את עיתוני הממלכה. זאת, משום שנשים בסעודיה אינן מורשות לנהוג על-פי חוק. הסיפור של רווידא נושא מסר כפול: לא רק שאישה ראויה להחזיק ברישיון נהיגה, לפעמים עשוי ההיתר לסייע בפיקוח נפש.
"עליכן לחקות אותי", אמרה הגיבורה הצעירה לעיתונות, "תמיד היו מוכנות לכל מקרה". אביה סיפר כי בתו למדה לנהוג כדי לסייע במשק המשפחתי, ואיננה חורגת מגבולות השדה. "אלמלא נסיבות החירום, הייתי הראשון להתחשבן איתה", הצטדק.
מקורו של האיסור בפסק הלכה מעורר מחלוקת מ-1990, שבו קבעו חכמי הדת של הממלכה כי נהיגת נשים אסורה על-פי הדת. כמה חודשים לאחר מכן נרתמו 47 פמיניסטיות לפעולת תגמול. הן יצאו לרחובות ריאד הבירה, נוהגות ב-15 מכוניות, וכך הביעו את מחאתן הממונעת.
מאז, לא ירדה הסוגיה מסדר היום הציבורי, ולמעשה הפכה לסמל המאבק הפמיניסטי בממלכה. ברצותן לממש את תחביב הנהיגה, יוצאות נשות סעודיה למדינות השכנות, ושם אוחזות בהגה הלגיטימי. כמה ימים לאחר המקרה של רווידא, נעצרה אישה בת 47 נוהגת במחוז קטיף. העיתונים דיווחו כי לאחר המעצר, נלקחו פרטיה ובקרוב היא "תימסר לאבי המשפחה", כלומר לבעלה.
מתנגדי החוק טוענים כי הניסיון לשמור על תומתה של האישה, לבל תיחשף בכבישים לדברי תועבה ולמתח בין המינים, עוות ללא הכר. הם מצביעים על כך שמאות אלפי נשים סעודיות שכרו נהג פרטי, מה שמעמיד אותן בסכנה יומיומית של פיתוי. ויש גם היבט דמוגרפי. על-פי נתונים בלתי רשמיים, מועסקים בממלכה כשני מיליון מהגרי עבודה כנהגים פרטיים.
אולם חוק לחוד ומציאות לחוד. נתון שהתפרסם לאחרונה מלמד כי 98 אלף מכוניות רשומות על שמן של נשים ברחבי הממלכה. אישה אחת, שזהותה לא פורסמה, אף מחזיקה 630 מכוניות. אז מי צריך לשרוף חזיות כשאפשר פשוט לצפצף על החוק.

לא דבקים במסורת
צום הרמדאן, שנפתח ביום שני השבוע, מעורר מדי שנה מחלוקות דתיות. הסיבה לכך פשוטה: אפשר לאחד 1.2 מיליארד מוסלמים סביב מצווה אחת, אבל קשה לכפות על כולם לצום באותה דרך. כך במשך השנים נולדו למצווה החשובה גרסאות שונות. יש המתירים לעצמם לעשן במהלך הצום, אחרים שותים רק מים.
לפני כשנתיים התיר פוסק טורקי לאחד שתיים מחמש התפילות היומיות, כדי להקל על צורכי היומיום. קמה סערה, ופוסקים מצרים טענו כי מדובר בחילול הקודש. עתה זרעו הטורקים, המרבים להקל בדין, עוד מחלוקת. הרשות לעניינים דתיים, גוף פסיקות שמרכזו בעיר אדנה, פרסמה פסק הלכה המתיר לצמים להשתמש במדבקה לדיכוי תיאבון וצמא. המדבקה מפרישה חומרים כימיים לתוך העור, הפועלים על מנגנון השובע במוח ומפחיתים מעוצמת הרעב למשך כמה שעות. "המוצר הזה מסייע לשמור על הגוף ומפחית את תחושת הרעב, אך מבלי להפסיק את הצום", אמר המופתי של אדנה, מהמט באריס. "משום כך, השימוש בו מותר".
חכמי אלאזהר במצרים, מרכז הפסיקות החשוב בעולם הסוני, נמלאו דאגה, מחשש שהמדבקה תיהפך להיט בקרב מאמינים. הם פתחו בסדרה של בדיקות, בסיומה יפרסמו את פסיקתם בסוגיה. "מטרתו העליונה של הצום היא לאפשר למאמין להרגיש את סבלם של העניים והרעבים", אומרים במוסד הגבוה. "אם תחושת הרעב נעלמת, המצווה כאילו לא התקיימה".
מה שיסייע למצרים לגבש את ההחלטה תהיה חוות הדעת המדעית. אנשי אלאזהר הזמינו דוח רפואי, שבו דרשו מענה לשאלה האם המדבקה מזינה את הגוף בחומרים כלשהם, שאפשר לומר כי הם מרכיבי מזון השוברים את הצום.
למרות זאת, יש כאלה שכבר פוסלים את הפטנט החדשני על סמך היגיון. "אם האדם לא חש ברעב או בצמא, כי הוא עשה שימוש במוצר הדביק הזה, אזי תחושת המצווה ממילא הלכה לאיבוד, וכך גם הציות לאללה", אמר השיח' אחמד טהה ריאד, חבר המועצה העליונה של אלאזהר. "במקרה זה, המצווה כולה בוטלה, ולכן השימוש במדבקה אסור".