מעטים הישראלים המודעים לקיומה של קהילת יהודי לבנון. אז כן, יש יהודים בארץ החיזבאללה, ובתקופה האחרונה הם אף חווים התעוררות. עשירים מבני הקהילה, במיוחד מאלה המתגוררים בקנדה וארה"ב, החלו להרבות בביקורי מולדת. הם אספו תרומות, ואם השלטונות יאפשרו, בקרוב ישופץ בכספים הללו בית-הכנסת "מגן אברהם" בביירות, ששימש מרכז בעבור הקהילה בימיה הטובים.
מניינם כ-300 נפש, והם חיים בפרופיל נמוך, ללא רב ולמעשה בלי חיי קהילה. הם נקראים בפי תושבי הארץ "ישראלים", אף על פי שאין להם קשר למדינת ישראל. באמצע שנות השבעים מנתה קהילה זו 22 אלף נפש ונהנתה מחיים תוססים. יהודים חיו גם בצידון, בטריפולי ובבעלבכ, אבל רובם התרכזו בשכונת היהודים, הלא היא ואדי אבו-ג'מייל בביירות. באה מלחמת האזרחים והבריחה אותם לחו"ל. גל עזיבה נוסף נרשם ב-1982, עם פרוץ מלחמת שלום הגליל. בית-הכנסת, שהוא אחד הגדולים והיפים במדינות ערב, נותר מרוקן מאדם ונבזז. גם הכולל שמאחוריו נטוש.
"אין חנות לממכר בשר כשר, אין בתי-ספר יהודיים ולא מקום ללמד את הילדים להתפלל או לדבר בעברית", התאונן שמואל, יהודי לבנוני, שהסכים להתראיין בשם בדוי לעיתון הלבנוני "דיילי סטאר".
שמואל סיפר כי חלק רב מיהודי לבנון שגלו עדיין מחזיקים אדמות ונכסים אחרים בלבנון. "הם מרגישים שאם ימכרו, כאילו מכרו חלק מעצמם". אפרים, בעל עסק לחוף ביירות, מספר כי רבים מכנים אותו ישראלי בפניו. "זה כאילו אכנה את השיעים של לבנון איראנים", הוא מנדב אנלוגיה חתרנית.
עתה נותר לחכות ולראות האם יאשרו שלטונות לבנון את השיפוצים ויאפשרו לקהילה הקטנה לחיות מחדש. בארץ רוויית מתחים חברתיים, העשויה 18 מיעוטים ועדות, ומצויה במצב מלחמה עם מדינת היהודים - גם מהלך תמים כמו זה עלול להתפרש אצל מישהו בצורה עקומה. היהודים עצמם יודעים זאת היטב, וכבר מפזרים דברי הרגעה. "תמיד היינו ניטרלים בפוליטיקה, ואנו נישאר כאלה", הבטיח שמואל.

זונה נכונה
במאית קולנוע מצרית יצאה בקריאה למסד את הזנות בארצה ולהעניק רישיון עבודה ליצאניות - ומיד הפכה לאויבת הציבור. הבמאית, אינאס דריידי, סבורה כי הסדרת הזנות תאפשר לעקוב אחר הבנות, למנוע את ניצולן בידי סרסורים ולפקח על ההיגיינה שלהן. בניגוד לכמה ישראלים, ובמיוחד ישראליות, דריידי איננה מנסה להילחם בקיומו של הענף. אם רבים כל-כך נהנים ממנו, היא אומרת, לפחות שלא יזיקו לאחרים.
"הכוונה שלי היא להגן על החברה ועל מי שעוסק במקצוע", הסבירה. "הרי הזנות נפוצה בכל מקום בעולם. במצרים שלפני המהפכה (מהפכת הקצינים ב-1952) היא הייתה מקצוע מוכר, שהתקיים בשכונות ידועות, אבל היום הכל במחשכים, למרות שהנשים הללו נושאות מחלות מסוכנות".
ד"ר מוחמד מוחתאר אלמהדי, מרצה ופוסק מאוניברסיטת אלאזהר האסלאמית בקהיר, כינה את הצעתה של דריידי "דברי תועבה". הוא קבע כי היא משוללת היגיון. "בכל הדתות המונותאיסטיות יש חמישה עקרונות בסיסיים שאין לחצותם - הצורך בהגנה עצמית ובשמירה על הדת, על הכבוד, על הכסף ועל השכל. קריאתה פועלת להרס החברה". הפוסק המצרי טען כי דריידי משוללת כל ידע בעניינים חברתיים, אם זוהי השקפתה על הדרך לתיקון החברה. "האישה הזו מבקשת להוריד את האדם לדרגת חיה. אני קורא להותיר את הדת בידי אנשי הדת".
הבמאית סירבה להיכנס לפולמוס עם השיח' אלמהדי. מבחינתה, הדת וחכמיה אינם אלה שיקבעו מה נכון לעשותו. "אינני מדברת כלל בשמה של הדת", הודתה, "כי הרי אינני מצויה בתוכה. אני מדברת בשם ההיגיון, השכל והמציאות, המצביעים על הצורך בהגנה על החברה".
מי שחשב כי מדובר במתירנית סדרתית, טועה. כאשר נשאלה דריידי בעבר לדעתה על חופי נודיסטים במצרים, השיבה כי אינה רואה בכך צורך. "החברה שלנו עדיין לוקה בתסביכים מיניים, אבל גם פה אני מדברת מתוך ההיגיון, וההיגיון אומר שזה לא יוסיף לנו דבר".

בואי, ילדה
גבר בן 70, תושב מחוז עסיר בדרום-מערב סעודיה, פנה לאביה של ילדה בת 10 וביקש את ידה. האב הסכים, ושני הצדדים החלו בהכנות לחתונה. אמה של הילדה, הגרושה מבעלה, שמעה ומיהרה להתלונן במשטרה. כמה ימים לפני הטקס, הגיעו חוקרים לבית האב ותבעו ממנו לבטל את נישואי בתו. האב התעקש לקיימם, ועתה מצויה המשטרה בבעיה. החוק אינו מעגן את הגיל המינימלי לנישואים, ולכן רשאי האב לפעול כרצונו.
המנהג השבטי להשיא ילדות לגברים מבוגרים נפוץ מאוד בחברות שבטיות בעולם האסלאמי, אלא שרק באחרונה החל לעלות לכותרות. בסעודיה, בתימן ובשאר מדינות המפרץ משיאים הורים את בנותיהם אף כשמלאו להן 9 או 10 שנים. מדינות אחרות, כמו סוריה ומצרים, הגבילו בחוק את גיל המינימום ל-16 או 18. החתן הוא לרוב אלמן, או גבר שנישא בשנית. בדרך זו הוא מחדש את נעוריו, זוכה לרעיה צעירה ורבת כוחות, שתביא לו ילדים נוספים ואף תסעד אותו בזקנתו. הוריה של הילדה, מצדם, רואים בכך תעודת ביטוח בעבורה מפני סכנות העולם שבחוץ.
אחמד מועבי, רשם נישואין מהעיר ג'דה בסעודיה, הסביר שעל-פי ההלכה, מותר להשיא אף ילדה בת שנה, ובלבד שאביה יסכים והחתן יקפיד לקיים איתה יחסי אישות רק כשתהיה כשירה לכך. נשמע מוזר? לא כשחוקרים את שורשי המנהג. הנביא מוחמד, שמעשיו הם כעמוד האש לכל מאמין, נישא לרעייתו עאישה בהיותה בת 6.