אישה סעודית בת 69 שנהגה ברכבה, התנגשה במכונית שבה נהג נער בן 14. האישה נהרגה במקום, והנער נפצע קלות. בכל מדינה אחרת היה הנהג הצעיר ממקד אליו את תשומת הלב בסיפור הזה. לא בסעודיה. שם אסור לנשים לנהוג כלל.
זה שני עשורים לפחות, שהאישה הסעודית נאבקת על הזכות להחזיק ברישיון נהיגה. המלך עבדאללה, הידוע בגישתו הליברלית, מעוניין לבצע את התיקון ההיסטורי בחוק, אבל ממסד שמרני רחב מקשה עליו ליזום כל שינוי. הדתיים חוששים כי האישה תצא בגפה לדרכים ותמצא את עצמה לבדה בכבישים בתוך עדת גברים, ומה שיתפתח שם - אלוהים יצילנו.
האיסור מעודד הפרה סיטונאית של החוק על-ידי נשים, הנוטלות את ההגה ביוזמתן. המשטרה, בעיקר באזורים מרוחקים או כפריים, נוטה להעלים עין, והנושא מתעורר מחדש אחת לכמה חודשים, כאשר אישה מעורבת בתאונת דרכים, כפי שקרה שמונה פעמים בשלוש השנים האחרונות.
בעיניים מערביות עשוי החוק הזה להיראות מגוחך, ולא רק מפאת העמדה הסרבנית של הממסד הדתי. מאות אלפי נשים סעודיות - כחמישה אחוזים מכוח העבודה - משולבות במגזר העסקים, בתיירות, באקדמיה ובעיתונות. הן מחזיקות בידיהן סמכויות ומעמד, אבל לא הגה. לו רצו לנהל רומן עם גבר כלשהו, היו יכולות לעשות זאת בקלות רבה יחסית בשכונה או במקום העבודה.
כיצד מגיעות נשים אלה למקום עבודתן? ואיך עושות זאת נשות האליטה? ובנותיהן? הפתרון הנפוץ ביותר הוא שכירתם של נהגים פרטיים במחיר נמוך. לכאורה תחליף נוח, אבל הוא טומן בחובו שתי בעיות. האחת קשורה לנושא ההגירה. שני מיליון נהגים עובדים בממלכה בשירותן של נשים. רובם אזרחים נטולי מעמד ממדינות אסיה ואפריקה. הם מעיקים מאוד על הרכב האוכלוסייה בממלכה, המונה כ-22 מיליון נפש, ויוצרים בעיה דמוגרפית שאין לדעת מה יהיה אחריתה.
הבעיה השנייה נוגעת לעניין עצמו: אם נועד האיסור להרחיק את האישה מקרבתו של גבר זר, מה הועילו חכמים בתקנתם?

ריגושים - או גירושין
במה עסוקים בימים אלה תושבי כוויית? הרי סדאם כבר איננו, וזרימת הנפט מבורות הקידוח מובנת מאליה כמו זריחת השמש. נכון, יש להם חשש כבד מהתחזקותה של השכנה איראן, אבל ידם קצרה מלהושיע, ובעניין הזה הם משליכים את יהבם על האמריקאים וגם - כמה טוב לדעת - על הישראלים, שיפתרו את הבעיה למען העולם כולו.
עד שהגרעין האיראני יבשיל, עסוקים הכווייתים בשיעור הגירושין הגבוה. סקר שנערך בנסיכות מצא כי ברבע הראשון של שנה זו נפרדו זוגות בשיעור המהווה 37.7 אחוזים מאלה שנישאו. סוציולוגים ערבים תולים את הסיבות במגמת שחרורה של האישה ובחוסר הניסיון של בני הזוג. נשים צעירות ומשכילות כבר אינן מעוניינות בגבר סמכותי בבית, ובניגוד לעבר, אינן סמוכות על שולחנו, ומשום כך מצליחות לקיים את עצמן בלעדיו. אחרים פשוט מקדימים להינשא, או שהוריהם מוצאים להם שידוך ומזדרזים להשיאם, בלא שבן הזוג ייבדק לאורך זמן.
אבל בסקר שערך משרד המשפטים הכווייתי לא היססו המתגרשים להצביע על סיבות אחרות לפרידה. נשים התלוננו על חולשה מינית אצל הבעלים, ומצד שני על דרישה למין בלתי שגרתי. גברים קבלו על קרירות מצד נשותיהם ועל כך שאיבדו את בתוליהן עם אחרים בטרם נישאו. לפחות לגבי קבוצה אחת מאלה, יש פתרון לא רע, שעליו תקראו מיד.

על אייתוללות ובתולות
פסק הלכה שפרסם חכם שיעי אחד הסעיר את עולם האסלאם. האייתוללה אסחאק פיאד, מגדולי הפוסקים במרכזי הדת של העיר העיראקית נג'ף, קבע כי לאישה צעירה מותר לבצע ניתוח לשיקום קרום הבתולים, אם יש בכך כדי להצילה מידי קרובי המשפחה הזועמים. פסיקתו של פיאד מעודדת למעשה קיום יחסי מין לפני הנישואין, הנתפסים כזנות, ולכן היא לא עברה בשקט.
לו היה מדובר בחכם דת אלמוני, אפשר היה להתייחס לדבריו בביטול, אבל פיאד נושא בתואר "אייתוללה עוזמא", כלומר, פוסק בכיר. הוא נחשב לאחד מארבעת האייתוללות של נג'ף, לצדם של עלי סיסתאני, בכיר חכמי הדת בעולם השיעי, מוחמד סעיד חכים ובשיר נג'פי.
החלטתו של פיאד בנוגע לקרום הבתולים הייתה חלק מסדרה של שאלות, שהופנו אליו בנושא יחסים שלפני הנישואין. כך, למשל, הוא קבע כי אישה שקיימה יחסים לפני נישואיה והרתה בעקבות זאת, פטורה מביצוע הפלה, אם חייה בסכנה מסיבות רפואיות, או מחשש לחילול כבוד המשפחה. במסגרת זו נשאל הפוסק העיראקי, האם ניתוח להשבתו של קרום הבתולים מותר הלכתית.
נשים רבות בעולם הערבי גילו בעשורים האחרונים את הגינקולוג, היודע בניתוח פשוט לאחות את קרום הבתולים שלהן, כאילו היה שם משכבר הימים. הדוקטור משיב עטרה ליושנה בניתוח פשוט, דיסקרטי וקצר, ואין זה פלא כי צעירות רבות פוקדות את המרפאות הללו. בדרך זאת תיחסך מן הבעל התדהמה והבושה עת יגלה, בלילה הראשון להתייחדותם, כי גבר אחר ידע את אהובתו לפניו. בקרב שכבות מסוימות בחברה הערבית, עדיין עלול הגילוי להמיט בושה כזו על הבעל ועל משפחת הכלה, עד כדי כך שירצו לפגוע בנערה.
"אם חיי הבחורה מונחים על הכף - מותר", השיב החכם מנג'ף. "כשהבחירה היא בין איחוי קרום הבתולים לרציחתה מכיוון ששמו הטוב של השבט ניזוק, עליה לבחור באפשרות הגוררת איתה נזק מינימלי".