איש הדת הלבנוני מוחמד חוסיין פדלאללה, אחד מבכירי העולם השיעי, נבעת ונרעש. מוסלמים רוצחים מוסלמים, הוא מתלונן, והעולם האסלאמי שותק.
ביום שני שעבר הרגה מתאבדת סונית 47 עולי רגל בעיר כרבלא בעיראק, הקדושה לשיעים. 14 מהקורבנות היו אזרחים איראנים, שבאו לעלות על קברו של האימאם חוסיין, נכדו של הנביא מוחמד ואחד מקדושי השיעה. במקרה אחר, כמה שבועות לפני כן, נרצחו בעיר 63 שיעים.
הפיגועים הללו מבוצעים על-ידי טרוריסטים סונים, המתעבים את השיעים ורואים בהם כופרים שאינם חלק מאומת האסלאם. אייתוללה פדלאללה, מאבות הפוסקים של תנועת חיזבאללה, פנה נרגשות לראשי העולם הסוני ותבע מהם להיחלץ למסע להפסקת הרצח. "אחת הבעיות המסוכנות ביותר שהאומה נתייסרה בהן בשנים האחרונות היא הטלת אשמת כפירה באחרים", קרא פדלאללה. "התוצאה היא פראות תוקפנית ורצחנית, הלובשת אצטלה של קדושה ודת, וזוכה לגיבוי של פסקי הלכה מפי אישים קנאים. אלה מבטיחים לאנשים הפשוטים חיי גן עדן בחברת הנביאים, לו יפוצצו את עצמם בקרב אזרחים חפים מפשע".
פדלאללה הביע פליאה על כך שהעולם האסלאמי שותק על אף "שפעולות נפשעות אלה מכוונות נגד ילדים, נשים וזקנים מפקיסטן, דרך אפגניסטן ועד עיראק". הוא כינה את הפיגועים "אחד ממחזות הפשע הנוראיים ביותר", והזהיר את הממסד הדתי בעולם האסלאמי, על כל האסכולות שלו, לפעול מיד. "שאם לא כן", התריע, "עלול הבית לקרוס על ראשי כולם".
קריאתו המרגשת של פדלאללה חושפת את האמת העירומה של הג'יהאד בן ימינו: קורבנות הרצח הרבים ביותר של פיגועי ההתאבדות הם המוסלמים עצמם. רק בעיראק נספו בשנים האחרונות יותר מ-100 אלף אזרחים בפיגועים כאלה, ויש האומדים את מספרם אף בלמעלה מחצי מיליון. 
אבל מי שחושב כי מדובר בקריאה להפסקת פיגועי ההתאבדות בכלל - טועה. הפוסק הלבנוני הבכיר פוסל אמנם הרג מתפללים שיעים, אבל פיגועי תופת נגד ישראלים ואמריקאים אינם נכללים בקטגוריה הזו. יותר מכך, פדלאללה סבור כי הקטל בעיראק מבייש את ההתנגדות האסלאמית האצילה נגד הכובש האמריקאי. להתנגדות הזו, המבוצעת בדרך דומה והורגת את נשותיהם וילדיהם של אחרים, קורא השיח' "פעולות מות קדושים". מי שמבצע אותם הוא בעיניו שהיד - חלל שמת על קידוש השם.

שיח' מצרי עודד מתפלל ללגום מכוס תה שנפל לתוכה זבוב
אלה כבדת ראש (אך קלת משקל), נחתה על שולחן המערכת של השבועון המצרי "חורייתי" (החירות שלי). קורא המתגורר בסיני סיפר על מקרה שאירע לו במסגד. לדבריו, בעת שישב לשיחת רעים עם האימאם ואחרים, נפל לפתע זבוב לתוך כוס התה שלו. "רציתי לזרוק את המשקה", מספר הקורא, "אבל השיח' שיקע את הזבוב בתוך הכוס וביקש שאמשיך לשתות. אחרי שלגמתי הוא אמר: 'התרופה שנושא הזבוב הורגת את המחלות שלך'". המתפלל המופתע תהה, האם הדבר נכון.
הכתובת המידית לתשובה היא חוקרים ורופאים, אבל עורכי העיתון העדיפו לחפשה דווקא במקום אחר. הם פנו לשיח' ד"ר זכריא נור, מרצה באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר, וביקשו את התייחסות ההלכה למקרה. תגובתו הייתה חד-משמעית והצדיקה את האימאם. לדבריו, הפסיקה מסתמכת על משפט המיוחס לנביא מוחמד, ולפיו "אם נפל במשקה זבוב, אחד מכם יטביעו ורק אחר-כך יסירו, כי באחת מכנפיו תרופה ובשנייה רפואה". המשפט הוא חלק מספרות החדית'ים (אמירות) המיוחסת לנביא, ונתפסת באסלאם כצו הלכתי. מי שהעיד כי אכן יצא המשפט הזה מפיו של מוחמד היה אבו-הוריירה, אחד מאנשיו הקרובים ביותר של הנביא, האחראי לרבים מן החדית'ים שצוטטו בשמו.
ד"ר נור הנכבד התפאר ביכולת החיזוי של הנביא וייחס לו תכונות של עשיית נסים. הוא הזכיר, כי רק במאה ה-19 הגיעו מדענים גרמנים למסקנה כי בבעל הכנפיים הטורדני הזה יש גם תכונות ריפוי. עוד לפני כן הבחינו רופאיו של נפוליאון, כי חיילים שפצעיהם משכו אליהם רימות של זבובים, נרפאו מהר יותר מאחיהם. בראשית שנות ה-30 באמריקה, בטרם החל השימוש המסיבי באנטיביוטיקה, הסתייעו רופאים ברימות של החרקים להקלה על נמק. נור ביקש מן הקורא לחזור אל האימאם במסגד ולאחל לו שנים ארוכות של שתיית תה, שזבוב נקלע לתוכו. 

מרדף של משטרת המוסר בסעודיה אחרי זוג צעירים הסתיים בתאונה מחרידה
חור ובחורה מסעודיה, שנסו על נפשם בעקבות חששם מניידת של משטרת המוסר שגילתה אותם יחד במכוניתם, נספו בתאונת דרכים מזוויעה: רכבם התנגש במשאית והחל לבעור. התברר כי הצעיר, בשנות ה-20 לחייו, היה מאורס לאחרת ועמד בפני נישואים. את זהותה של הנערה לא ניתן היה לקבוע, מפאת מצב הגופה.
כמו ביהדות, כך גם באסלאם אין זה מקובל שאישה תבלה ביחידות עם גבר שאינו בעלה או קרוב משפחתה. אלא שלפי דעת הקהל בסעודיה, ה"רעים" בכל הסיפור הזה הם לא שני הצעירים - אלא אנשי משטרת המוסר. סיפורו של הצעיר המאורס והנערה האלמונית עורר את זעמם של הסעודים נגד "הרשות לעשיית הטוב והתרחקות מדבר תועבה", שמו הרשמי של הארגון. 
משטרת המוסר מהווה גוף חזק, הפועל מראשית ימיה של הממלכה, ונהנה מהשפעה רבה בצמרת השלטון ובממסד הדתי. שוטרי הרשות, כ-5,000 במספר, נוהגים לעצור חשודים בהפצת אלכוהול, לרדוף מגידי עתידות ואסטרולוגים, ולשדל נשים ללבוש כיסוי ראש. בשנתיים האחרונות, הודות לעיתונות לוחמת ולאזרחים אמיצים, עולה רף הביקורת כלפיהם. כך קרה גם במקרה האחרון. 
אחרי שהבינו כולם, כי יחסיו של הצעיר עם הנערה שאיתו היו ככל הנראה מן הסוג האסור, נותרה שאלה שנייה, עקרונית הרבה יותר: האם תפעל התביעה נגד שני שוטרי הניידת?