אמל סלימאן עפיפי, 32, עורכת דין מצרית, הציבה אתגר לפתחה של המערכת: היא הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לקבל רישיון לכהן כ"מאזון" – רשם נישואין. עניינה הועבר להחלטת הוועדה המיוחדת במשרד המשפטים. אם בקשתה תאושר, היה תוכרז כ"מאזונה" הראשונה במצרים. אבל עד שיוחלט בעניינה, הצליחה המשפטנית לפלג את הממסד הדתי.
רוב הפוסקים סבורים, כי מבחינה הלכתית, אישה רשאית לכהן בתפקיד זה. "אין כל איסור הלכתי על עבודתה של אשה כמאזון, ובלבד שתהיה בקיאה בסדרי הרישום ועריכת החוזה", אמר ד"ר עומר מוחתאר, קאדי ומרצה באוניברסיטת אל-אזהר.
אולם אחרים סבורים, כי במאבקה החלוצי של עו"ד עפיפי דווקא יש משום הפרה של צו דתי. הם מנמקים זאת בכך שטקס הנישואין כרוך בהתערבבות בקהל חוגגים, בהם גם גברים רבים. במהלך הטקס נדרש המאזון לאחוז בקוראן ולהקריא ממנו כמה פסוקים באוזני הנוכחים. בעיה נוספת כרוכה באיסור הטומאה. מי שקיים יחסי מין ולא היטהר, אישה שילדה וטרם חלפו 40 יום מן הלידה וכן אשה במחזור – כולם אסורים במגע עם הקוראן. החכמים חוששים, כי במקרה זה עלולה רשמת הנישואים לעבור על האיסור אף מבלי דעת.
אולם יופיה של ההלכה האסלאמית, כמו מקבילתה היהודית, הוא בגמישותה, וגם לבעיה זו אפשר למצוא פיתרון. ד"ר מוחתאר ציין כי אחד הנוכחים יכול להקריא את הפסוקים במקומה של הגברת, ובלבד שהיא עצמה תנסח את חוזה הנישואים.
מאחר שהפיתרון נמצא, אין מדובר עוד בשאלה הלכתית, אלא בסוגיה פוליטית, שתוכרע ברצונם הטוב של פקידי הדת. אם תקבל עו"ד עפיפי את המינוי – תהיה זו הצהרה פמיניסטית ברורה מצידו של הממסד הדתי במצרים.

מה הייתה העילה האמיתית לפלישה לכווית?
מדוע פלש סדאם חוסיין לכווית באוגוסט 1990? מאז ומתמיד ביקשו שליטיה של עיראק גישה פתוחה יותר לים, כפי שמצויה בידי הכוויתים. במשך שנים ארוכות הם פיתחו חמדנות כלפי "המחוז ה-19" שלה, כפי שכונתה הנסיכות השכנה והעשירה. למרות כל אלה, הדעה הרווחת היתה, כי שיגעון גדלות תקף את סדאם כששיגר את כוחותיו לכובשה.
אולם להיסטוריה חוקים משלה, ואחד מהם הוא חשיבותם של הפרטים הקטנים. חוקר האף-בי-אי ג'ורג' בירו, שבילה עשרות שעות עם סדאם לאחר שנכלא, מספק גירסה אחרת, אטרקטיבית מכל קודמותיה. בירו, לבנוני במוצאו הדובר ערבית, גילה כי חמתו של סדאם בערה ברגע שהוזכרה כווית בשיחתם.
לטענתם של העיראקים, הניחה הנסיכות הקטנה את ידה על נפט עיראקי גולמי, בעת שיצא במיכליות למדינות היעד. סדאם האשים אותה בפגיעה בכלכלת עיראק. הוא שלח את שר החוץ טארק עזיז, לדרוש פיצויים מן האמיר של כווית, השייח ג'אבר אחמד סבאח המנוח. עזיז, לדבריו של סדאם, חזר לבגדאד המום. האמיר, סיפר הרודן לבירו, ענה בזו הלשון: "לא אחזיר דבר, עד שכל אשה עיראקית תהפוך לזונה בעשרה דולרים".
סדאם הוסיף כי דברי האמיר השפילו אותו, ולכן החליט להעניש את שליטיה. אכן סיפור יפה, המלמד כי נשיאה של עיראק ידע להגן על כבודן של נתינותיו. אבל זו הגנה בערבון מוגבל. בניו של סדאם, עודיי וקוסיי, הפכו את ארמונות הנשיאות להיכלי פריצות, סרסרו בנשים, אנסו והפכו אותן לסחורה חמה במסיבות חשק. כל ערבי יודע, כי תעשיית הזנות בעולם הערבי נהנתה במשך שנים מנוכחות דומיננטית של נערות עיראקיות, שהלכו לחפש רווחה כלכלית שלא נמצאה בארצן פנימה.
מדוע בכל זאת רתח סדאם? מטעמי פולניות. זונה בבית זה בסדר. רק שזרים לא יזכירו לו את זה.

אמל סלימאן עפיפי, 32, עורכת דין מצרית, הציבה אתגר לפתחה של המערכת: היא הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לקבל רישיון לכהן כ"מאזון" – רשם נישואין. עניינה הועבר להחלטת הוועדה המיוחדת במשרד המשפטים. אם בקשתה תאושר, היה תוכרז כ"מאזונה" הראשונה במצרים. אבל עד שיוחלט בעניינה, הצליחה המשפטנית לפלג את הממסד הדתי.
רוב הפוסקים סבורים, כי מבחינה הלכתית, אישה רשאית לכהן בתפקיד זה. "אין כל איסור הלכתי על עבודתה של אשה כמאזון, ובלבד שתהיה בקיאה בסדרי הרישום ועריכת החוזה", אמר ד"ר עומר מוחתאר, קאדי ומרצה באוניברסיטת אל-אזהר.
אולם אחרים סבורים, כי במאבקה החלוצי של עו"ד עפיפי דווקא יש משום הפרה של צו דתי. הם מנמקים זאת בכך שטקס הנישואין כרוך בהתערבבות בקהל חוגגים, בהם גם גברים רבים. במהלך הטקס נדרש המאזון לאחוז בקוראן ולהקריא ממנו כמה פסוקים באוזני הנוכחים. בעיה נוספת כרוכה באיסור הטומאה. מי שקיים יחסי מין ולא היטהר, אישה שילדה וטרם חלפו 40 יום מן הלידה וכן אשה במחזור – כולם אסורים במגע עם הקוראן. החכמים חוששים, כי במקרה זה עלולה רשמת הנישואים לעבור על האיסור אף מבלי דעת.
אולם יופיה של ההלכה האסלאמית, כמו מקבילתה היהודית, הוא בגמישותה, וגם לבעיה זו אפשר למצוא פיתרון. ד"ר מוחתאר ציין כי אחד הנוכחים יכול להקריא את הפסוקים במקומה של הגברת, ובלבד שהיא עצמה תנסח את חוזה הנישואים.
מאחר שהפיתרון נמצא, אין מדובר עוד בשאלה הלכתית, אלא בסוגיה פוליטית, שתוכרע ברצונם הטוב של פקידי הדת. אם תקבל עו"ד עפיפי את המינוי – תהיה זו הצהרה פמיניסטית ברורה מצידו של הממסד הדתי במצרים.

מה הייתה העילה האמיתית לפלישה לכווית?
מדוע פלש סדאם חוסיין לכווית באוגוסט 1990? מאז ומתמיד ביקשו שליטיה של עיראק גישה פתוחה יותר לים, כפי שמצויה בידי הכוויתים. במשך שנים ארוכות הם פיתחו חמדנות כלפי "המחוז ה-19" שלה, כפי שכונתה הנסיכות השכנה והעשירה. למרות כל אלה, הדעה הרווחת היתה, כי שיגעון גדלות תקף את סדאם כששיגר את כוחותיו לכובשה.
אולם להיסטוריה חוקים משלה, ואחד מהם הוא חשיבותם של הפרטים הקטנים. חוקר האף-בי-אי ג'ורג' בירו, שבילה עשרות שעות עם סדאם לאחר שנכלא, מספק גירסה אחרת, אטרקטיבית מכל קודמותיה. בירו, לבנוני במוצאו הדובר ערבית, גילה כי חמתו של סדאם בערה ברגע שהוזכרה כווית בשיחתם.
לטענתם של העיראקים, הניחה הנסיכות הקטנה את ידה על נפט עיראקי גולמי, בעת שיצא במיכליות למדינות היעד. סדאם האשים אותה בפגיעה בכלכלת עיראק. הוא שלח את שר החוץ טארק עזיז, לדרוש פיצויים מן האמיר של כווית, השייח ג'אבר אחמד סבאח המנוח. עזיז, לדבריו של סדאם, חזר לבגדאד המום. האמיר, סיפר הרודן לבירו, ענה בזו הלשון: "לא אחזיר דבר, עד שכל אשה עיראקית תהפוך לזונה בעשרה דולרים".
סדאם הוסיף כי דברי האמיר השפילו אותו, ולכן החליט להעניש את שליטיה. אכן סיפור יפה, המלמד כי נשיאה של עיראק ידע להגן על כבודן של נתינותיו. אבל זו הגנה בערבון מוגבל. בניו של סדאם, עודיי וקוסיי, הפכו את ארמונות הנשיאות להיכלי פריצות, סרסרו בנשים, אנסו והפכו אותן לסחורה חמה במסיבות חשק. כל ערבי יודע, כי תעשיית הזנות בעולם הערבי נהנתה במשך שנים מנוכחות דומיננטית של נערות עיראקיות, שהלכו לחפש רווחה כלכלית שלא נמצאה בארצן פנימה.
מדוע בכל זאת רתח סדאם? מטעמי פולניות. זונה בבית זה בסדר. רק שזרים לא יזכירו לו את זה.

במלונותיה של סעודיה מתחילים להיערך למציאות חדשה. משרד המסחר והתעשייה הודיע, כי מעתה והלאה יורשה גם לנשים לשכור חדרים בגפן, לו רק יציגו תעודת זהות. התקנה המרעננת היא בעלת משמעות היסטורית. עד כה, הורשו נשים להשתכן במלונות רק בלוויית בעל, או באישור חריג ממשרד הפנים או המשטרה. מדובר היה בצו מוסרי, שנועד לבלום התפתחות של זנות בבתי המלון, אולם שיבש את מהלך החיים וחולל התמרמרות רבה בציבור. נשים שנתקעו ללא מקום לינה בשעות מאוחרות, לא הורשו לשכור אף חדר ללילה אחד. היו גם מקרים קשים, של נשים שהושלכו מן הבית בידי בעליהן, וחיפשו לשווא מקום לינה ארעי במלון.

כדי למנוע בכל זאת התפתחות זנות, נדרשו בתי המלון להעביר מיד לאחר הרישום עותק מתעודת הזהות של האשה לידי המשטרה. הממסד הדתי קיבל את התיקון בשתיקה יחסית. אלא שמאז הוכרז על השינוי, לפני כשבועיים, לא מורגשת התנפלות נשית על בתי המלון. בעיר הנמל ג'דה מדווחים רק על אשה אחת ביום הנוטה ללון. במלונות אחרים מספרים כי נשים מתקשרות להתעניין בלבד.
בנות סעודיה, כך נראה, לוקחות את הזמן לפני שיקפצו על עגלת הקידמה. וזאת לא הפעם הראשונה. לפני כשנה וחצי ניתן לחלק מהן, בפעם הראשונה בהיסטוריה של הממלכה, להשתתף בהליך דמוקרטי טהור. לא בבחירות לפרלמנט או למועצות המקומיות, שם עדיין אשה אינה רשאית לתרום את קולה, אלא ללשכת המסחר של ג'דה. חמישה אחוזים בלבד מבעלות זכות הבחירה הגיעו לקלפיות.

אחת הסיבות להסתייגות הזו היא חשדנות בסיסית של האוכלוסייה משינויים שיוזמים המשטרים, אפילו אם הם מבורכים. שאחרים ינסו קודם, אחר כך נראה. תופעה דומה קרתה בספטמבר 2006, בבחירות במצרים. בפעם הראשונה, התאפשר אז למצביעים לבחור נשיא מבין עשרה מתמודדים. מובארק זכה אמנם בניצחון סוחף, כצפוי, אבל שיעור ההצבעה היה מביש. רק שבעה מיליון בעלי זכות בחירה (23%) הלכו לקלפיות.

במלונותיה של סעודיה מתחילים להיערך למציאות חדשה. משרד המסחר והתעשייה הודיע, כי מעתה והלאה יורשה גם לנשים לשכור חדרים בגפן, לו רק יציגו תעודת זהות. התקנה המרעננת היא בעלת משמעות היסטורית. עד כה, הורשו נשים להשתכן במלונות רק בלוויית בעל, או באישור חריג ממשרד הפנים או המשטרה. מדובר היה בצו מוסרי, שנועד לבלום התפתחות של זנות בבתי המלון, אולם שיבש את מהלך החיים וחולל התמרמרות רבה בציבור. נשים שנתקעו ללא מקום לינה בשעות מאוחרות, לא הורשו לשכור אף חדר ללילה אחד. היו גם מקרים קשים, של נשים שהושלכו מן הבית בידי בעליהן, וחיפשו לשווא מקום לינה ארעי במלון.

כדי למנוע בכל זאת התפתחות זנות, נדרשו בתי המלון להעביר מיד לאחר הרישום עותק מתעודת הזהות של האשה לידי המשטרה. הממסד הדתי קיבל את התיקון בשתיקה יחסית. אלא שמאז הוכרז על השינוי, לפני כשבועיים, לא מורגשת התנפלות נשית על בתי המלון. בעיר הנמל ג'דה מדווחים רק על אשה אחת ביום הנוטה ללון. במלונות אחרים מספרים כי נשים מתקשרות להתעניין בלבד.
בנות סעודיה, כך נראה, לוקחות את הזמן לפני שיקפצו על עגלת הקידמה. וזאת לא הפעם הראשונה. לפני כשנה וחצי ניתן לחלק מהן, בפעם הראשונה בהיסטוריה של הממלכה, להשתתף בהליך דמוקרטי טהור. לא בבחירות לפרלמנט או למועצות המקומיות, שם עדיין אשה אינה רשאית לתרום את קולה, אלא ללשכת המסחר של ג'דה. חמישה אחוזים בלבד מבעלות זכות הבחירה הגיעו לקלפיות.

אחת הסיבות להסתייגות הזו היא חשדנות בסיסית של האוכלוסייה משינויים שיוזמים המשטרים, אפילו אם הם מבורכים. שאחרים ינסו קודם, אחר כך נראה. תופעה דומה קרתה בספטמבר 2006, בבחירות במצרים. בפעם הראשונה, התאפשר אז למצביעים לבחור נשיא מבין עשרה מתמודדים. מובארק זכה אמנם בניצחון סוחף, כצפוי, אבל שיעור ההצבעה היה מביש. רק שבעה מיליון בעלי זכות בחירה (23%) הלכו לקלפיות.

כדי למנוע בכל זאת התפתחות זנות, נדרשו בתי המלון להעביר מיד לאחר הרישום עותק מתעודת הזהות של האשה לידי המשטרה. הממסד הדתי קיבל את התיקון בשתיקה יחסית. אלא שמאז הוכרז על השינוי, לפני כשבועיים, לא מורגשת התנפלות נשית על בתי המלון. בעיר הנמל ג'דה מדווחים רק על אשה אחת ביום הנוטה ללון. במלונות אחרים מספרים כי נשים מתקשרות להתעניין בלבד.
בנות סעודיה, כך נראה, לוקחות את הזמן לפני שיקפצו על עגלת הקידמה. וזאת לא הפעם הראשונה. לפני כשנה וחצי ניתן לחלק מהן, בפעם הראשונה בהיסטוריה של הממלכה, להשתתף בהליך דמוקרטי טהור. לא בבחירות לפרלמנט או למועצות המקומיות, שם עדיין אשה אינה רשאית לתרום את קולה, אלא ללשכת המסחר של ג'דה. חמישה אחוזים בלבד מבעלות זכות הבחירה הגיעו לקלפיות.

אחת הסיבות להסתייגות הזו היא חשדנות בסיסית של האוכלוסייה משינויים שיוזמים המשטרים, אפילו אם הם מבורכים. שאחרים ינסו קודם, אחר כך נראה. תופעה דומה קרתה בספטמבר 2006, בבחירות במצרים. בפעם הראשונה, התאפשר אז למצביעים לבחור נשיא מבין עשרה מתמודדים. מובארק זכה אמנם בניצחון סוחף, כצפוי, אבל שיעור ההצבעה היה מביש. רק שבעה מיליון בעלי זכות בחירה (23%) הלכו לקלפיות.

אחת הסיבות להסתייגות הזו היא חשדנות בסיסית של האוכלוסייה משינויים שיוזמים המשטרים, אפילו אם הם מבורכים. שאחרים ינסו קודם, אחר כך נראה. תופעה דומה קרתה בספטמבר 2006, בבחירות במצרים. בפעם הראשונה, התאפשר אז למצביעים לבחור נשיא מבין עשרה מתמודדים. מובארק זכה אמנם בניצחון סוחף, כצפוי, אבל שיעור ההצבעה היה מביש. רק שבעה מיליון בעלי זכות בחירה (23%) הלכו לקלפיות.