צילום: ענת ברקאי

גיל: 25.
מגורים: בסיס חיל-האוויר בתל נוף.
מצב משפחתי: "נשואה טרייה. השבוע חזרתי מירח דבש באלפים".
על התפקיד: "אני אחראית על הטיפול השוטף במטוסים ובתיקון תקלות. חוץ מאשר ביום הכיפורים, אנחנו עובדים ברציפות, מול סוגי אוכלוסייה רבים: טייסים, נגדים וצוותי אוויר. זה מאוד מעניין ומפתח".
הכי אוהבת בתפקיד: "את התוצאות בסוף העבודה ואת ההתקדמות של אנשים מסוימים. יש בזה סיפוק אדיר".
הכי לא אוהבת: "התעסקות עם ניירת".
"עופרת יצוקה" ואני: "מצאתי את עצמי מכריחה אנשים לנוח מרוב שהלחימה הייתה מוצלחת. לכולם פה היה רעל בעיניים ומוטיבציה בשמים. בפעם הראשונה שחזר מטוס בלי פצצות הבנו שסוף-סוף אנחנו מפסיקים להבליג".
כמפקדת אישה: "יש לי יחס יותר אמהי לפקודים. אני כל הזמן דואגת להם ומוודאת שיאכלו משהו".
מאחלת לנשים בצה"ל: "שלא יוותרו. לעתים בגלל יחס מזלזל בנות נפגעות, אבל אסור שזה יקרה. הן צריכות לשמור על גישה חיובית ולהראות שהכל אפשרי".
מקום אהוב בארץ: "ירושלים. זה הבית האמיתי. רק ירושלמים מבינים את האווירה המיוחדת שיש בעיר הזו - זה מקום שאתה עובר בו בין עולמות שונים, ולמרות זאת הוא משפחתי".
אם הייתי חיה: "הייתי דולפין - אלו חיות חופשיות, חכמות וידידותיות שהצילו הרבה אנשים".
רגע אהוב ביום: "כשאני אוכלת את הסטייק שלי. זה קורה פעם בכמה ימים, אבל כשזה קורה - זה עושה לי טוב".
תמיד אומרים עליי: "שאני גבר-גבר. התחום הטכני נחשב לגברי, ולכל אחד שעושה אצלנו משהו טוב אומרים 'איזה גבר אתה'. גם לי".