צילום: ענת ברקאי

גיל: 20.
מגורים: ירושלים.
על התפקיד: "הייתי לוחם בפלס"ר של חטיבת השריון 401, וכרגע אני בהכנה לקורס קצינים מטעמה. אבל ממש עד לאחרונה הייתי מ"כ בפלוגת הסיירות של ביסלמ"ח - ניהלתי את השגרה של הכיתה, הייתי אחראי על העברת התכנים, וליוויתי את החיילים בפרק הייעודי".
הכי אוהב בתפקיד: "את הקרבה לחיילים שאני מדריך בקורס מ"כים. בסך הכל הם בני מחזור שלי, חלקם אפילו מהצוות שלי, ולכן אין דיסטנס".
הכי לא אוהב: "את חוסר ההערכה כלפי קורס המ"כים בחלק מהמקומות. לפעמים אני שומע שזה קורס מיותר, שעושים בו דברים בנליים שלא מחוברים לשטח".
רגע משמעותי בשירות: "נראה לי שהוא עדיין לא הגיע".
למה אני יוצא לקצונה: "כי אני מאמין שהצבא צריך אנשים טובים".
מצפה מבה"ד 1: "להכיר אנשים טובים, להתמקצע, ללמוד - ולפגוש את טאיטו".
מוטו: "'אמא תמיד צודקת'. זה משפט שפשוט מוכיח את עצמו כל פעם מחדש. בכל פעם שאני חושב שאני יודע יותר טוב ממנה, אני מגלה שטעיתי".
מקום אהוב בארץ: "הרי ירושלים. בגלל הנוף, בגלל המעיינות, ובגלל שזה קרוב לבית שלי".
תחביב: "צילום. למדתי בתיכון, אבל מאז שאני בצבא די הזנחתי את זה".
חלום: "להיות בגמר המונדיאל. זה חלום ילדות".
עושה את היום: "חיוך של מישהו על הבוקר".
הייתי לוקח לאי בודד: "מחברת ועט, כדי לכתוב את כל הדברים המעניינים שאגלה כשאהיה שם לבד. ואולר - כי תמיד צריך".
לו הייתי חיה: "הייתי רוצה להיות כלב, כי אין לו דאגות".
תוכלו למצוא אותי: "במעיין, בשבת בצהריים".