צילום: שי סקיף

גיל: 22.
מגורים: פתח תקווה.
על התפקיד: "אני אחראי על המוכנות של חפ"ק המח"ט בקטע המבצעי והמינהלתי - עליי לדעת שהציוד מוכן תמיד לכל מצב. בכל הקפצה המח"ט מתקשר אליי, אני מארגן את כולם, ודואג לכל דבר שהוא צריך".
הכי אוהב בתפקיד: "את הפעילות המבצעית, בגלל זה חתמתי קבע. אין דבר יותר מרגש מאשר לחזור כולך מזיע מיום מלא אקשן, ולהדליק סיגריה. זאת הרגשה עילאית".
הכי פחות אוהב: "את השעות המוזרות. אתה יכול לישון כמה שעות בשבוע, וזה לא מספיק".
רגע משמעותי בשירות: "היתקלות עם מחבלים שהייתה לי ברמאללה, כשעוד הייתי לוחם בגדוד דוכיפת. החפ"ק שלנו הוביל את השיירה הגדודית, זיהיתי ארבעה מחבלים משמאלי, ופתחנו במרדף. פצענו את כולם, אבל תוך כדי הקרב, כדור חדר ל'סופה' ופגע לחבר שלי ברגל".
פאדיחה בשירות: "פעם, אחרי 21 יום בבסיס, הבטיחו לנו שנצא הביתה - אבל בסוף הודיעו שסוגרים שבת. חברה שלי הייתה עצבנית עליי והרגשתי שאני חייב לחזור, אז יצאתי מהבסיס בכל זאת. בסוף גיליתי ששחררו את כולם. סתם חטפתי עוד שבת".
עם השחרור: "אני רוצה להמשיך במשרד הביטחון, אולי באבטחת אישים או בשב"כ".
מוטו: "'יש רגעים בחיים שלא יהיו מושלמים בלי סיגריה ביד'. זה משהו שאמרתי פעם לחבר כשחזרנו מפעילות מבצעית, למרות שהוא ניסה להפסיק לעשן".
חפץ מוזר בחדר: "מפזר חום צבאי עתיק, משנת 1972. אביו של הקשר הקודם הוריש לו את זה, ומאז זה כאן".
תמיד אומרים עליי: "שאני בן אדם בולט, שאי-אפשר לא לשים לב אליי. וזה נכון