צילום: שי סקיף

גיל: 22.
מגורים: אשדוד.
על התפקיד: "אני מפקד על מחלקה של מחזור אחרון, שזה מאוד מאתגר. בשגרה אני דואג שיהיה לחיילים כל מה שצריך, שהם יהיו מקצועיים, שהם חוזרים לבית שיש בו הכל. בזמן מבצע אני אחראי להוצאת הפעילות - החל מללמוד את ציר הניווט, דרך הכרת האויב ועד הכנת הכוח והובלתו".
הכי אוהב בתפקיד: "את הסגל והחיילים".
הכי פחות אוהב: "להתעסק בשטויות".
רגע משמעותי בשירות: "ההתנתקות. היא התבצעה כשהייתי בקורס מ"כים, וזה הדבר הכי קשה שעשיתי. לא חשבתי לרגע לסרב פקודה, אבל היה לי חשוב שהמפונים יראו שקשה לנו, שמי שמפנה אותם הם באמת אחים שלהם".
הכי הזוי: "באחד הניווטים בצפון הגעתי בארבע לפנות בוקר לכניסה של יישוב, והיו שם שני חבר'ה ששמרו בש"ג והציעו לי לשתות. שתיתי, ואז אחד מהם אמר: 'אחי, אכפת לך לראות קטע שהכנו?' ותוך שנייה הוא הביא טייפ ושניהם התחילו לרקוד שם YMCA. פשוט נקרעתי מצחוק".
מוטו: "אם יש לך 'למה' לחיות למענו, תוכל לשאת כמעט את כל ה'איך'".
תחביב: "לקרוא ספרים. עכשיו סיימתי לקרוא ספר בשם 'מלכים ג'', מאת יוכי ברנדס, שמספר על תקופת המלכים מנקודת מבט של ילד שחי אז".
מקום אהוב בארץ: "רמת הגולן, יש בה נופים מדהימים".
הכי מצפה: "להתחיל את החיים".
הכי מתגעגע: "לחברה שלי, לבנת אלון, שמשרתת בחטיבה 300".
תמיד אומרים עליי: "שאני קצין. אני לא יודע אם להתייחס לזה כמחמאה או לא".
חפץ שאני הכי קשור אליו: "הנשק שלי, ולא מתוך בחירה"