צילום: שי סקיף

 גיל: 20 וחצי.
מגורים: מעלה אדומים.
על התפקיד: "אני אחראי לדאוג לחיילים בסוללה, החל מרמת התפקיד ועד לרמת הפרט - שיגיעו למשמרות בזמן ויעשו את העבודה, וגם שיהיה להם איפה לישון ומה לאכול".
הכי אוהב בתפקיד: "את הדאגה לחיילים, שיהיה להם טוב במקום שבו הם נמצאים".
רגע משמעותי בשירות: "שמפקד הפלגה שלי נפצע ועזב אותנו. אחרי שהוא השתחרר הכל השתנה, הגיעו מפקדים אחרים והיינו צריכים ללמוד להסתדר איתם".
פאדיחה בשירות: "כשהגעתי לתפקיד, הרס"פ הקודם ואני עשינו העברת חתימות, וחתמתי על מרגמה שלא הייתה לנו באמת. זה היה מתוך טוב לב, ואולי גם קצת מטמטום. למזלנו, מצאנו אותה אחרי שבועיים".
עם השחרור: "לטוס, לטייל, לראות עולם".
מפקד שהשפיע עליי: "מוטי קורדובה, מפקד הפלגה שלי שעזב, וטל נאמן, מפקד הסוללה. שניהם היו איתי מתחילת הדרך ולימדו אותי הרבה על ערכים".
שובר שגרה: "יוצא לנו לעבוד הרבה עם מילואימניקים, שהם עם טוב. אתה רואה אנשים שהמדינה חשובה להם, שעוזבים הכל ובאים לפה".
מקום אהוב בארץ: "ירושלים, זו העיר שגדלתי בה. יש לי הרבה זיכרונות טובים משם".
חלום: "להיות אלוף בת ים בטאקי".
אם הייתי חיה: "הייתי שור, כמו הסמל שלנו".
עושה את היום: "שהוא נגמר".
שעה אהובה: "19:00, כי אז מתחיל הערב, והוא תמיד יותר נחמד, שקט וכיפי. מכינים כוס קפה ויושבים כל החבר'ה לסכם את היום".
מאכל אהוב: "קוסקוס של סבתא".
באזרחות: "שותה בירה עם החברים באיזה פאב טוב".
חו"ל חלומי: "ג'מאייקה. מים כחולים, שני עצי דקל וערסל ביניהם, מתנדנד עם כוס משקה קר ושקט. הרבה שקט".