צילום: שי סקיף

גיל: 20 וחצי.
מגורים: אשקלון.
על התפקיד: "זה תלוי בקו. עד לאחרונה היינו בצפון, ועשינו שם בעיקר שמירות, מארבים וסיורים. עכשיו אני בקורס מ"כים, ואחזור להיות מפקד בקו אחר".
הכי אוהב בתפקיד: "לעשות את המשימות על הצד הטוב ביותר, ולנצל את הזמן הפנוי לשינה, לסרטים ולחבר'ה".
הכי לא אוהב: "טחינה של אנשים. למשל, כשאתה שומר ארבע שעות ואף אחד לא בא להחליף אותך".
על המסלול: "הייתי בפנימייה צבאית ולכן חתמתי שלוש שנים קבע. אם אבחר להמשיך בקריירה צבאית, אצא לקצונה ואתקדם בדרג הפיקודי".
רגע משמעותי בשירות: "כשבחרו אותי להיות מ"כ שבועי בקורס. זה אומר שעכשיו אני מפקד הכיתה לשבוע, וכל האחריות עליי".
מפקד שהשפיע עליי: "משה בוטביה, שהיה המ"פ שלי בפנימייה הצבאית. הוא זה שהרעיל אותי על הנדסה קרבית".
למה דווקא הנדסה: "כי לומדים כאן הרבה דברים, עובדים עם חי"ר, מתעסקים עם חבלה, רק"ם ועוד. זה גם יכול לעזור לי באזרחות".
מוטו: "יש שניים. הראשון הוא 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה'. השני הוא 'בהשקט ובבטחה', שזה המוטו של הפנימייה הצבאית. אני מרגיש שאם העם לא מאוחד, אין טעם לשירות הצבאי".
מקום אהוב בארץ: "אשקלון, עיר מגוריי. אני חושב שזו עיר יפה ואיכותית, לא צפופה מדי ושקטה".
שעה אהובה ביום: "הלילה. אם אני בבית, אני יכול לצאת לבלות. אם אני בצבא, אני יכול סוף-סוף לנוח".
כשאגדל: "קריירה צבאית, תחום החבלה במשטרה או לימודי היפנוזה".
עושה את היום: "כשמפתיעים אותי באיזו יציאה הביתה".
הכי מצפה: "להיות מ"כ של רובאית - לעשות קצת מבצעים, פעילות חי"ר אמיתית".