צילום: שי סקיף

תפקיד: לוחם בגדוד להב של חיל ההנדסה הקרבית.
גיל: 20.
מגורים: בית אל.
על התפקיד: "אני והלוחמים האחרים עושים פעילות בט"ש, מארבים, סיורים ושמירות. כרגע הקו שלנו הוא בגבול לבנון".
הכי אוהב בתפקיד: "סיורים. תמיד יש בהם אווירה נחמדה, צחוקים עם החבר'ה".
פחות אוהב: "שמירות. זה מייגע ומשעמם".
רגע משמעותי בשירות: "הייתי באבט"ש בקרני שומרון ואכלתי אצל ראש הישיבה, הרב הבר. זה דבר שלא כל אחד זוכה לו".
פאדיחה בשירות: "היה לי איזשהו עניין בנושא כשרות, שפניתי בעקבותיו ישירות לרב החטיבתי. המפקדים התעצבנו עליי קצת, כי עקפתי סמכויות. ממש לא ציפיתי לתגובה כזו".
מפקד שהשפיע עליי: "בניה גץ, שהיה המפקד שלי בטירונות ובאימון המתקדם. הוא בני"ש, כמוני, אז הוא מאוד עזר לי להיכנס טוב לצבא".
מוטו: "'אם תנסה עד הסוף - תצליח'. הרבה פעמים יוצא לי לנסות לארגן כל מיני דברים שלא הולכים בהתחלה, ופשוט צריך להתעקש".
תחביב: "אני מאוד אוהב לבשל. מאז התיכון אני מבשל הכל, מה שיוצא. בעיקר אני אוהב להכין רטבים לפסטות, כי זה קל וטעים. בבית די מתלהבים מהיכולת הזו".
כישרון: "בכיתה ט' התחלתי ללמד את עצמי לנגן על אורגן, ומאז אני ממשיך להתאמן".
הכי מפחיד: "מוות של קרוב משפחה".
עושה את היום: "שיש לי זמן פנוי ללמוד תורה".
הכי מצפה: "להשתחרר, כדי לחזור לישיבה".
אם הייתי חיה: "הייתי נמר. מצד אחד יש לו תכונות של חוזק ואומץ, מצד שני הוא לא הכי, כמו אריה". הייתי לוקח לאי בודד: "אורגן, את האחיינית שלי שיראל - ותלמוד בבלי".