גיל: 48.

מגורים: כרמיאל.

מצב משפחתי: נשוי +3.

המסלול: "התגייסתי לגולני ב-1977 ומאז אני שם, מכונאי מהיום הראשון. מ-1980 אני נמצא במפקדת החטיבה, ב-2001 קיבלתי מצטיין רמטכ"ל, ושנתיים אחר-כך פרס על מפעל חיים מטעם הצבא".

על התפקיד: "אני אחראי לכשירותם של רכבי האכזרית בחטיבה. אני עובר בין הכלים, מוודא שהכל עובד, ומתקן את מה שצריך".

הכי אוהב: "את העובדה שאני מתקן את הכלים בשביל הלוחמים ומאפשר להם לעשות את עבודתם בשקט".

לא אוהב: "אנשים לא ישרים שמנסים לעבוד עליי".

רגע קשה בשירות: "במלחמה הלכנו לחלץ אכזרית שנפגעה והיינו צריכים להוציא ממנה חלקי גופות. זה היה נורא".

תגובת החיילים: "נותנים הרבה כבוד. הם קוראים לי סבא שומל וקודם כל מכינים קפה שחור, דואגים שלא יהיה קפה אשכנזי".

אם לא הייתי בצבא: "לא יודע איפה הייתי. אחרי 30 שנה אני רואה את עצמי רק בצבא".

באזרחות: "בבית שלי הכל דגלי גולני וחיל חימוש. מבחינתי זה טריוויאלי, אשתי מקבלת את זה ותומכת בזה. אם לא הייתה תמיכה של הבית, אני לא יודע אם הייתי נשאר כל כך הרבה זמן בצבא".

מוטו: "לא מתים מעבודה קשה. זה משהו שפיתחתי עם השנים".

מצפה: "לא לשום דבר בומבסטי – רק שיהיה יום טוב ושנהיה בריאים. אני רוצה שיהיה שקט, ושאנשים ידעו לעשות את העבודה כמו שצריך".

שעה אהובה ביום: "הבוקר. אני קם מאוד מוקדם, וזה הזמן שהכי טוב לחשוב בו, לתכנן את היום. חוץ מזה, אין כמו הקפה של הבוקר. זה הקפה הכי מתוק".

אתגר: "שנקבל את הנמ"ר ונתחיל לעבוד איתו. אני מצפה לזה בכיליון עיניים".