צילום ארכיון: שי סקיף

ייתכן שהאמירות על התרופפות המוטיבציה לשירות משמעותי בקרב בני הקיבוצים הקדימו את זמנן? סקר חדש שערכו הקיבוצניקים מצביע על 96 אחוזי גיוס. בצה"ל מציינים: שיעור הגיוס בקיבוצים גבוה, אך פחות מהמתואר. ובינתיים, בשריון ובתותחנים משוועים לקיבוצניקים בשורותיהם, ובקורס הטיס העומד בפני סיום - אין ולו בן קיבוץ אחד לרפואה. גיוס קיבוצי?


96 אחוז מבין המלש"בים המתגוררים בקיבוצים מתגייסים לשורות הצבא - כך עולה מסקר שנערך ביוזמת התנועה הקיבוצית, בקרב 1,460 קיבוצניקים בגיל הגיוס ב-103 קיבוצים ברחבי הארץ. גורמים צבאיים הבהירו השבוע כי הנתונים שעולים מסקר זה אינם מדויקים: על-פי אגף משאבי האנוש, שיעור המתגייסים מקרב בני הקיבוצים עומד על כ-87 אחוז, נתון גבוה אמנם בהשוואה לכלל האוכלוסייה, אך נמוך, כאמור, מהתמונה המצטיירת מהסקר של התנועה הקיבוצית.

במחלקת הביטחון של התנועה סיפרו כי החליטו לערוך את הסקר המקיף על רקע שיעורם הגובר של בני הנוער המשתמטים משירות צבאי. "רצינו לוודא כי המציאות 'בחוץ' לא חלחלה גם לקיבוצים", הסבירו בתנועה. מנתוני הסקר, שכאמור אינם עולים בקנה אחד עם נתונים רשמיים של צה"ל, עולה כי 3.3 אחוזים מבני הקיבוצים נושרים משירותם הצבאי, שיעור זהה כמעט למצב בכלל צה"ל. מהסקר מתברר עוד כי מרבית הצעירים שלא התגייסו לצבא - קיבלו פטור משירות מטעמים רפואיים. עם זאת, כמחציתם בחרו להתנדב בכל זאת לצה"ל, או לחלופין פנו למסלול שירות לאומי. 

חרף ממצאי הסקר החיוביים יחסית, ממשיכים בתנועה הקיבוצית לשאוף ל-100 אחוזי גיוס בקרב בני ובנות הקיבוצים. הטענה הרווחת בתנועה היא שגם מלש"בים המקבלים פטור משירות, צריכים להתייצב בבקו"ם ולהשתלב במערכים השונים בצה"ל כמתנדבים, ואילו לרשות החיילים שאינם יכולים לשרת כלוחמים - עומדת שורה של עיסוקים מאתגרים אחרים, דוגמת מסלול ייעודי לקצונה או תפקידים פיקודיים אחרים. 

"האווירה הרווחת כיום בקיבוץ אינה סובלת השתמטות בשום אופן. כך אנו מצליחים לעצור את תופעת אי-הגיוס מלהשפיע גם על בנינו ובנותינו", אמר מנהל מחלקת הביטחון בתנועה הקיבוצית, אל"ם (מיל') יואב מרגלית. "הנורמות הציבוריות שלנו פשוט לא מאפשרות השתמטות, והן מהוות נכס ציבורי חשוב ביותר, שאנו מנסים לשמר בתוך הקיבוצים".

הרוב לוחמים

מנתוני צה"ל עולה עוד כי רבים מבני הקיבוצים מתנדבים לשירות ביחידות קרביות, וכי למעלה מ-60 אחוז מהחיילים הקיבוצניקים ממלאים תפקידי לחימה ביחידות השדה. בחילות השריון והתותחנים, הסובלים בשנים האחרונות מביקוש נמוך יחסית בהשוואה ליחידות אחרות, הבינו באחרונה את הפוטנציאל הטמון באוכלוסיית בני הקיבוצים, וגיבשו תוכנית ייעודית חדשה במטרה לעודד את הקיבוצניקים להתגייס לשירות ביחידותיהם. 

בחיל התותחנים הדגישו השבוע כי בכוונתם להתמקד דווקא בגיוס מלש"בים המתגוררים בקיבוצים, לאור הנכונות הגבוהה שהם מגלים לבצע שירות משמעותי, וכן בשל הרצון שלהם לתרום ולהתפתח, ובעתיד אף לצאת להכשרות מיוחדות ולמסלולים פיקודיים. בחיל מתכננים גם לפעול בשיתוף פעולה בעניין עם התנועה הקיבוצית, באמצעות ביקורים בבתי-הספר שמפעילה התנועה ויצירת קשר עם בוגרי תיכונים המשרתים כיום בתותחנים, לצורך תפקודם כ"שגרירים" של החיל במוסדות החינוך שבהם למדו. "היוזמה הזו היא מחמאה גדולה בעבורנו ובעבור בני הנוער שלנו", התגאה מרגלית. "יש מרכיב נסתר ב'אקולוגיה הקיבוצית', שמגדל חבר'ה עם מודעות לתרומה לחברה, עם נכונות להגדיל ראש ועם מוטיבציה לתרום ולעשות למען המדינה - והם אלו שעשויים לבסוף לפקד באופן המוצלח ביותר".

חרף זאת, מספר בני הקיבוצים המתקבלים למסלולים המובחרים, בהם קורסי הטיס והחובלים, נמצא דווקא במגמת ירידה בשנים האחרונות. בקורס הטיס הקרוב, למשל, שיסתיים רשמית בשבוע הבא, לא יוענקו כנפי טיס אפילו לחבר קיבוץ אחד. בתנועה הקיבוצית מאמינים כי אחת הדרכים לטיפול במציאות החדשה שנוצרה, טמונה בבנות הקיבוצים. לאור שאיפת חיל האוויר להגדיל את מספר הבנות המתגייסות לקורס טיס, מתכוונים בתנועה לקיים הסברה ייחודית בתחום בעבור הקיבוצניקיות, ואף מקווים כי בת קיבוץ ראשונה תעמוד ברחבת המסדרים של בית-הספר לטיסה בחצרים בתוך שנתיים - ותקבל את כנפי הטיס הנכספות.

ומה עם קצונה?

בתנועה הקיבוצית מציינים כי קיים פער ניכר בין אחוזי היוצאים לקצונה מקרב בני הקיבוצים בהשוואה ליתר החיילים. מנתוני אמ"ש עולה כי שיעור היוצאים לקצונה מבין תושבי הקיבוצים עומד על שישה אחוזים בלבד. הפער בולט במיוחד בקרב הקיבוצניקיות, כאשר רק חמישה אחוזים מבין החיילות שנמצאו מתאימות לצאת לקורסים פיקודיים שונים, אכן מוסמכות בסוף התהליך. 

"עוד בשנות ה-70 ניתן היה למצוא פער בין מספר היוצאים לקצונה לבין האחוז הגבוה של המשרתים ביחידות קרביות. אני מאמין כי הסיבה לתופעה הנה הדימוי של הקיבוצים", טען יעקב קירש, לשעבר יו"ר ועדת הביטחון בתנועה הקיבוצית. "כשהחברה הקיבוצית מתנהגת בדיוק כמו כל היתר, החברה הישראלית מאוכזבת ממנה. אבל קיימים היבטים מגוונים שבהם ניתן לתרום למדינה, ורבים מבני הקיבוצים בוחרים לצעוד באפיקים אלו לאחר שהשלימו את השירות".

כחלק מגיבוש המענה לקושי הקיים ביציאת קיבוצניקים לקצונה, מנסים עתה בתנועה הקיבוצית להשיק מסלול פיקודי ייעודי במסגרת מערך הטירונים מגל - לטובת בנות הקיבוצים. מהלך זה עשוי לאפשר להן לתרום למערכת הצבאית ולרכוש ערכים מוספים. בעבר, פעל בחטיבת הנח"ל מסלול למש"קיות שביקשו להשתלב בתפקידי פיקוד. המסלול, שנחשב ליוקרתי ולמאתגר במיוחד, משך אליו רבות מבנות הקיבוצים. כיום, כך מתברר, מעוניינות מרבית הבנות לשרת בתור מדריכות ביחידות השדה, אך בשל הביקוש הגבוה לתפקיד, רק כ-50 קיבוצניקיות מדי שנה מגשימות את רצונן זה. 

בתנועה הקיבוצית החלו בעידוד הבנות לבחור בתפקידים שמאפשרים להן להגיע לעמדות פיקוד, בעיקר בתוך מערך מגל, בו משרתות מאות רבות של חיילות. במקביל, מתכוונים במחלקת הביטחון לכנס את בנות הקיבוצים ולהסביר להן על חשיבות היציאה לפיקוד. נציגי המחלקה מבקרים כבר בימים אלו בכיתות י"א ו-י"ב ב-46 בתי-ספר אזוריים, בהם נרשם אחוז גבוה של תלמידים המתגוררים בקיבוצים, ועוסקים במלאכת השכנוע.

בבתי-הספר התיכוניים נבנות כעת תוכניות חינוך שונות, שמטרתן להטמיע את חשיבות השירות המשמעותי בצה"ל. כל בית-ספר רשאי לגבש לתלמידיו סל פעילויות ייחודי בתחום, הכולל שבוע גדנ"ע, פאנל לוחמים ובוגרי בית-הספר וביקור במיצג החילות במחנה תל השומר. בנוסף, מתמקדים במוסדות החינוך בהסברה מאומצת לקראת הצו הראשון, וכן בהבהרת המשמעות של השקעה במבחנים הפסיכוטכניים. 

בסקר התנועה הקיבוצית נמצא כי בקרב החיילים בני הקיבוצים - כל קיבוצניק עשירי שנמצא מתאים לקצונה - אכן יוצא לבה"ד 1. בקורס הקצינים האחרון, למשל, נמנו עם בוגרי אחת המגמות כ-30 מהם. "בה"ד 1 צריך לקבל לשורותיו יותר בני קיבוצים, בין היתר כדי להבטיח כי אחוז הקיבוצניקים שיישארו בקבע יהיה גבוה משיעורם הנוכחי בצבא", אמרה האחראית על תחום הנשים במחלקת הביטחון, נוקי גולדפישר.

מבדיקה שערך "במחנה" עולה כי שני אחוזים מבין הקצינים הבכירים בדרגות אל"ם ותא"ל המשרתים ביחידות היבשה, במטה ובשטח, מתגוררים בקיבוצים. תושבי הקיבוצים, אגב, מהווים כיום כ-2.5 אחוזים מכלל האוכלוסייה. "לצערי, איני מזהה עלייה משמעותית בנכונות החיילים שלנו להשתלב במסלולי פיקוד", ציין אל"ם (מיל') מרגלית. "התוצאות בתחום זה אינן משביעות רצון, והייתי שמח לראות שיותר לובשי מדים בני קיבוץ אכן יגיעו לבסוף לעמדות פיקוד והכרעה". 

"אני מכיר את תופעת חוסר הנכונות לצאת לקצונה עוד מהקיבוץ, מהחברים שלי מבית-הספר. הדרישה לחתום על קבע היא זו שמרתיעה לדעתי את מרבית האנשים", סיפר סמל שי מקיבוץ משמר העמק. "אפשר לומר שהקיבוץ קורא לך לחזור. אנחנו משרתים במקומות הכי טובים, עושים מה שנדרש מאיתנו, ולכן מעטים חותמים ליותר. הרי ממילא אנחנו עושים אחר-כך מילואים. אמנם אחיי הם קצינים והוריי דחפו אותי לצאת לקצונה, אבל החברים מהקיבוץ מעודדים אותי לפעול הפוך".