צילום ארכיון: חגי הירשפלד

לראשונה תיערך הכנה ייעודית לקראת גיוס. ייבחנו הטבות ת"ש המותאמות לצורכי החיילים בני העדה. המפקדים ילמדו על קשיי העולים מאתיופיה. וייעשה מאמץ מרוכז לצמצום שיעור הכלואים והנושרים מקרב העדה. בקרוב: כנס ראשון מסוגו לקצינים האתיופים, ביוזמת חיל החינוך והנוער


תוכנית רב-שנתית חדשה לשילוב בני העדה האתיופית בצה"ל עשויה להוביל לשינויים מהפכניים בגיוס אתיופים ובקליטה מוצלחת יותר שלהם בצבא. הפרויקט ירוכז בענף העלייה וההשתלבות במפקדת קצין החינוך והנוער הראשי, וביישומו ישתתפו גופים רבים, בהם המשרד לקליטת עלייה וארגון "ג'וינט ישראל". 

חמישה יעדים עיקריים עומדים בראש התוכנית: האצת ההכנה לצה"ל, מניעת כליאה, טיפול בתנאי שירות וצמצום שיעור הנשירה, קידום אישי ומקצועי של בני העדה והכשרת מפקדים לקליטה מוצלחת יותר של אתיופים ביחידות. שורה של יוזמות תנסה להתוות מדיניות וליצור מסגרת שתשמור על אחוזי הגיוס הגבוהים מקרב בני העדה, אך גם תבטיח השתלבות מרבית של החיילים לטובת שירות צבאי משמעותי.

שיעור בני העדה האתיופית המתגייסים לצה"ל גבוה ביותר בהשוואה למגזרים אחרים בישראל. כ-90 אחוז מבין הגברים האתיופים בגיל המתאים משרתים בצבא, לעומת כ-72 אחוז בקרב ילידי הארץ. מגמה זו מתבטאת גם בשיעור האתיופיות המתגייסות - 69 אחוז בהשוואה ל-58 אחוז מבין הבנות שנולדו בישראל. עם זאת, המתגייסים בני העדה מובילים גם בתחומים מחמיאים פחות, בהם נשירה מהצבא ושיעור גבוה יחסית של חיילים כלואים.

בצה"ל מאמינים כי יישום הפרויקט החדש יביא לצמצום של אחוז הגברים האתיופים הכלואים, מ-10.7אחוז לכשלושה אחוזים בלבד. התוכנית עתידה גם לסייע בהורדת שיעור החיילות האתיופיות השוהות במתקני כליאה, מ-14.7 אחוז לחמישה אחוזים. מטרה נוספת שהוצבה היא טיפול בנתוני הנשירה במהלך השירות, כך שיצומצמו ל-15 אחוז בקרב הגברים ולשישה אחוזים אצל הנשים.

"התוכנית תשפיע על צה"ל ותוביל לשינוי חברתי עמוק", הצהיר רע"ן עלייה והשתלבות, סא"ל מושיק אביב. "האמון של בני העדה האתיופית בשירות הצבאי הוא גבוה מאוד, אך קיימים ליקויים שמחובתנו כמפקדים לטפל בהם ולגבש מנגנון להתמודדות עמם. אל לנו להתקיים כחברה שאוהדת ומעודדת עלייה, אך נותרת אדישה לעולים שחיים בתוכה. אם נשכיל לבצע שינוי רחב היקף באופי שירותם של החיילים האתיופים וליישם את התוכנית המערכתית, תהיה לנו חברה טובה יותר".

ב-26 ביוני יתקיים כנס ראשון המיועד לכלל הקצינים האתיופים, שמטרתו לחבר אותם לתוכנית החדשה ולשכנע אותם כי עליהם להוות מודל לחיקוי בעבור צעירי העדה. באירוע ישתתפו השר לקליטת עלייה, יעקב אדרי, ראש אגף משאבי האנוש, האלוף אלעזר שטרן, וקצין החינוך והנוער הראשי, תא"ל אלי שרמייסטר. 

בצה"ל יבחנו את האפשרות לתת משקל רב יותר לחוות הדעת של המפקדים בעת ההתלבטות לגבי יציאת חיילים אתיופים לקצונה, וזאת במטרה לסייע להם להתגבר על נתוני הקב"א והדפ"ר הנמוכים יחסית שנקבעו עוד בטרם התגייסו.מבין מאות הקצינים האתיופים המשרתים כיום בצה"ל, רק בודדים הנם רס"נים - הדרגה הבכירה ביותר שהוענקה, נכון להיום, לבני העדה. "אני מאמין שממש בקרוב נוכל להתגאות בקצין האתיופי הראשון בדרגת סא"ל", העריך סא"ל אביב.

יותר הכנה

עד עתה, לא הוגדרה תוכנית ייעודית להכנת מלש"בים אתיופים לקראת הגיוס לצה"ל. בחלק מבתי-הספר אמנם פועלים כמה גופים העוסקים בנושא ונותנים מענה פרטני לסוגיה, אולם לא מדובר במסגרות רשמיות. 

כעת נבחנות מספר אפשרויות לקידום התחום, בהן הרחבת קורס "אמיר", המסייע לחיילים אתיופים וגם למלש"בים למלא תפקידים איכותיים יותר בצבא. ההכשרה נפתחה לפני כשנתיים, לאור ההבנה כי נתוני הקב"א והדפ"ר של רבים מהמתגייסים האתיופים לא מבטאים את מלוא יכולותיהם וכישוריהם. עד כה, צלחו את הקורס, שנערך בבסיס מחו"ה אלון במשך חמישה שבועות, יותר מ-600 חיילים ועתה מתוכננת הרחבת ההקצאות לחניכים.

אם יאושר המהלך, יופעל קורס "אמיר" בחמש השנים הקרובות גם ב-20 פנימיות ובתי-ספר ברחבי הארץ. לצד התכנים הצבאיים, תכלול ההכשרה הכנה מנטלית והקניית כלים לעתיד. התוכנית כבר יושמה באופן ניסיוני בפנימיית "ימין אורד", שמתמחה בטיפול בנוער עולה, וגרפה תגובות חיוביות ביותר. 

לצד זאת, יגובש מודל הכנה לגיוס בעבור בני העדה, שייושם ב-15 בתי-ספר ופנימיות. לקראת המיזם, שייעודו לחשוף את הנערים האתיופים לאפשרויות השיבוץ המגוונות בצבא, יוכשר סגל מיוחד לעבודה עם צעירים בני העדה, וקצינים בסדיר ובמילואים יסייעו בליווי פעילויות ההכנה. בנוסף, 40 מורות חיילות ומדריכי נוער אתיופים, שיפגינו מוטיבציה גבוהה, ישולבו ביישובים שונים, בלשכות הגיוס ובמתנ"סים ויתרמו להכנת בני העדה לגיוס.

פורום הקצינים יוצאי הקהילה האתיופית עוסק זה מספר שנים בהכנתם לשירות צבאי של מלש"בים בני העדה, והוא עתיד להאיץ את פעילותו בתחום, במקביל ליישום התוכנית הצה"לית הרב-שנתית. "הקהילה היא חלק מהחברה, ועל כן אנו צריכים להשתלב בכל התחומים ולעמוד בחובות ובזכויות של כל אזרח במדינה", אמר יו"ר הפורום, רס"ן (מיל') יששכר מקונן. "התפיסה הזו נובעת מתוך מחשבה שכך נוכל לפרוץ את הדרך בתחומים חברתיים, החל בשירות הצבאי וכלה במקומות תעסוקה, שאינם נגישים כיום לבני הקהילה".

יותר הטבות

מנתונים הנכונים לשנת 2006 עולה כי מרבית החיילים האתיופים שהגיעו למתקני הכליאה הצבאיים - נשלחו לתקופת מחבוש בגין נפקדות. ההנחה הרווחת בצה"ל היא כי שיעור גבוה מבין החיילים שנכלאו עקב נפקדות או עריקות, ביצעו את העבירה על מנת לסייע למשפחותיהם מבחינה כלכלית. גם אחוזי הנשירה הגבוהים מיוחסים בעיקר לקשיים בהשתלבות ולצורך בפרנסת המשפחה. 

לאור זאת, תיקבע בקרוב מדיניות ברורה בנוגע לטיפול הת"ש אותו מקבלים בני העדה. בין היתר, תיבחן הרחבת אוכלוסיית הזכאים לסיוע בתשלום שכר דירה לחיילים שאינם מוגדרים כבודדים, אך חווים צפיפות בבית או מנותקים מהוריהם. במקביל, יועמד לרשות המלש"בים האתיופים מערך ת"ש אינטנסיבי, שיופעל כבר מההתייצבות לצו הראשון. כמו כן, עשויים החיילים האתיופים לקבל סל מוצרים מיוחד כשי לראש השנה, לסוכות, לפסח וליום העצמאות. 

בדיקה מקיפה שנערכה בנושא העלתה, כי רבים מהמפקדים בשטח אינם מודעים מספיק לדרכים שבהן יש להתמודד עם חיילים עולים, ולפיכך לא מייחסים משמעות לתפקידם החשוב בקליטתם ובשילובם במסגרת הצבאית. בחיל החינוך והנוער מעוניינים לקיים השתלמות שנתית למפקדים בתחום קליטת העולים, שתועבר על-ידי סגלי החינוך ביחידות, לצד שילוב התכנים במערכי החינוך והפצת חומרי הסברה מיוחדים בתחום.

נושא זה יוטמע גם בהעשרות של המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, בקורסי מ"פים-מג"דים, בהכשרות הקצינים הזוטרים ובתוכנית מחצבי"ם של חיל החינוך והנוער. מודעות המפקדים לתפקידם החיוני בקליטת העולים עשויה להתחזק עם פרסום הוראה מקצועית ואיגרת של קצין החינוך והנוער הראשי, שהופצו השבוע. 

יוזמות נוספות בנושא כוללות: שיתוף קצינים בני העדה האתיופית בימי עיון למפקדים במערך הלוחם, הגדרת אחריות המפקד בנוגע למימוש זכויות הת"ש של חייליו, ואף בחינה של השתלבות החיילים האתיופים בביקורות אמ"ש ביחידות.

במישור הקידום האישי והמקצועי, זיהו בצה"ל מחסור בדמויות לחיקוי בעבור בני העדה המשרתים בצבא. הנתונים מעידים כי שיעור החיילים האתיופים שיוצאים לקצונה עומד על ארבעה אחוזים בלבד, בהשוואה לתשעה אחוזים בקרב ילידי הארץ. גורמים המעורים בנושא הסבירו כי חוסר האפשרות להתקדמות מקצועית במהלך השירות הצבאי - משפיע באופן שלילי על המוטיבציה להישאר במדים.