צילום: "מעריב"

העבודה מצאה: פעילי טרור רבים שהוחזקו בבתי-הכלא ושוחררו על-ידי ישראל - שבו ליטול חלק בפעילות חבלנית. הדוגמאות הבולטות: מתכנני הפיגועים במלון פארק בנתניה ובמסעדת "סי-פוד מרקט"

רבים מהאסירים הפלסטינים "ללא דם על הידיים" נוהגים לעסוק בפעילויות טרור לאחר שחרורם מהכלא הישראלי - כך מעלה מחקר שנערך באחרונה במרכז הבין-תחומי הרצליה. 

המחקר מגלה כי רבים מהמחבלים שהוגדרו על-ידי ישראל "ללא דם על הידיים" ושוחררו ממאסר, היו מעורבים לימים בפעילות טרוריסטית. "חלק מאותם פלסטינים שוחררו בעסקאות לחילופי שבויים או כמחווה לרשות הפלסטינית, ולאחר מכן חזרו להשתתף בפעילות טרור ואפילו תרמו לביצוע פיגועים רבי-נפגעים בלב ישראל", אמר מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבין-תחומי, ד"ר בועז גנור, מכותבי המחקר.

"תקדימים מהעבר וניסיונות של צה"ל והשב"כ הוכיחו כי מחבלים משוחררים חוזרים לרצוח, לסייע לפיגועים, ליזום ולתכנן", טען ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי-מפד"ל), שיזם את ביצוע המחקר. "שחרור סיטונאי של מחבלים עלול לחזק את שיטת החטיפות, ולהוכיח כי היא מוצדקת ויעילה בעבור הפלסטינים".

המחקר מציין מספר דוגמאות בולטות לאסירים פלסטינים משוחררים ששבו לעסוק באופן מעשי ופעיל בטרור נגד ישראל. כך, במקרה של מקים ארגון גדודי חללי אל-אקצא, ג'יהאד אל-עמרין, ששוחרר בעסקת ג'בריל. נאסר אבו חמייד, שנטל חלק בלינץ' ברמאללה בפרוץ האינתיפאדה השנייה ונחשב לאחראי לפיגוע במסעדת "סי-פוד מרקט" בשנת 2002, הוגדר אף הוא כאסיר ללא דם על הידיים. זכור גם עבאס א-סייד, שלאחר שחרורו מהכלא הישראלי הוציא לפועל מספר פיגועים, בהם זה במלון פארק בנתניה בליל הסדר ב-2002, בו נרצחו 30 בני-אדם.

"ממשלת ישראל מחויבת להבטיח את שלומם של אזרחיה ולפעול להחזרתם של החיילים שנחטפו על-ידי ארגוני טרור", כתב ד"ר גנור בחוות הדעת שהגיש לח"כ אריאל. "על מקבלי ההחלטות לנסות למצוא את האיזון העדין בין הצורך המידי לשחרור בני ערובה וחטופים לבין הימנעות מצעדים שעלולים לגרום להסלמה במצב הביטחוני, ובכך לסכן את חייהם של אזרחים רבים אחרים".

רבים מהאסירים הפלסטינים "ללא דם על הידיים" נוהגים לעסוק בפעילויות טרור לאחר שחרורם מהכלא הישראלי - כך מעלה מחקר שנערך באחרונה במרכז הבין-תחומי הרצליה. 

המחקר מגלה כי רבים מהמחבלים שהוגדרו על-ידי ישראל "ללא דם על הידיים" ושוחררו ממאסר, היו מעורבים לימים בפעילות טרוריסטית. "חלק מאותם פלסטינים שוחררו בעסקאות לחילופי שבויים או כמחווה לרשות הפלסטינית, ולאחר מכן חזרו להשתתף בפעילות טרור ואפילו תרמו לביצוע פיגועים רבי-נפגעים בלב ישראל", אמר מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבין-תחומי, ד"ר בועז גנור, מכותבי המחקר.

"תקדימים מהעבר וניסיונות של צה"ל והשב"כ הוכיחו כי מחבלים משוחררים חוזרים לרצוח, לסייע לפיגועים, ליזום ולתכנן", טען ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי-מפד"ל), שיזם את ביצוע המחקר. "שחרור סיטונאי של מחבלים עלול לחזק את שיטת החטיפות, ולהוכיח כי היא מוצדקת ויעילה בעבור הפלסטינים".

המחקר מציין מספר דוגמאות בולטות לאסירים פלסטינים משוחררים ששבו לעסוק באופן מעשי ופעיל בטרור נגד ישראל. כך, במקרה של מקים ארגון גדודי חללי אל-אקצא, ג'יהאד אל-עמרין, ששוחרר בעסקת ג'בריל. נאסר אבו חמייד, שנטל חלק בלינץ' ברמאללה בפרוץ האינתיפאדה השנייה ונחשב לאחראי לפיגוע במסעדת "סי-פוד מרקט" בשנת 2002, הוגדר אף הוא כאסיר ללא דם על הידיים. זכור גם עבאס א-סייד, שלאחר שחרורו מהכלא הישראלי הוציא לפועל מספר פיגועים, בהם זה במלון פארק בנתניה בליל הסדר ב-2002, בו נרצחו 30 בני-אדם.

"ממשלת ישראל מחויבת להבטיח את שלומם של אזרחיה ולפעול להחזרתם של החיילים שנחטפו על-ידי ארגוני טרור", כתב ד"ר גנור בחוות הדעת שהגיש לח"כ אריאל. "על מקבלי ההחלטות לנסות למצוא את האיזון העדין בין הצורך המידי לשחרור בני ערובה וחטופים לבין הימנעות מצעדים שעלולים לגרום להסלמה במצב הביטחוני, ובכך לסכן את חייהם של אזרחים רבים אחרים".