רק לפני שנה זוהתה מוטיבציה נמוכה של אנשי חיל האוויר להמשיך בשירות. תוכנית חדשה של להק כוח האדם הצליחה להפוך את המצב מקצה לקצה. סקרי שביעות רצון מעידים כיום על נכונות גבוהה יותר של אנשי הקבע להישאר במדים. אז כיצד בוצע השינוי? בזרוע הכחולה הגדירו את עשר "בעיות השורש", עמלו על חיזוק הגאווה, הציעו הטבות והקפידו על יחס אישי


יותר אנשי צוות אוויר מגלים נכונות להמשיך בשירותם בחיל האוויר, בהשוואה לאשתקד. נתון זה עולה מסקר שביעות רצון שנערך באחרונה בקרב 80 אחוז מהקצינים בזרוע האוויר. במקביל, נרשמה עלייה של שבעה אחוזים בשיעור הסא"לים שהביעו רצון להמשיך בשירות. כמו כן, חל גידול של שישה אחוזים בנכונות לחתום קבע מצד לוחמי הנ"מ והיחידות המיוחדות והמשרתים במערכי ההתגוננות, הבקרה, הלוחמה האלקטרונית ואבטחת המידע. לצד זאת, נרשמה ירידה קלה ברמת המוטיבציה להמשך השירות בקרב אנשי המערך הטכני, המינהלה והקצונה הזוטרה.

נתונים אלו מבטאים שינוי של ממש לעומת סקר דומה שנערך בחודש מארס 2007, אז נמצא כי המוטיבציה של כלל אנשי הקבע, הבכירים והזוטרים, להמשיך בשירות בחיל האוויר - נתונה במגמת ירידה. "אנו מאמינים כי התופעה נבעה בעיקר מאפקט מלחמת לבנון השנייה ומהתחרות שמציב השוק האזרחי, שבניגוד לצה"ל, מסוגל להציע משכורות עתק לאנשיו", הסביר ל"במחנה" ראש להק כוח האדם בחיל האוויר, תא"ל רמי בן-אפרים.

לדבריו, רק תוכנית אסטרטגית, מערכתית וכוללת לטיפול במשאב האנושי בזרוע עשויה להביא לשינוי מהותי. "כמענה ראשוני, החלטנו להפנות משאבים לטובת הטיפול בפרט - החל מקורסים והכשרות וכלה בנסיעות לפולין ובקיום אירועים שונים", סיפר תא"ל בן-אפרים. "לאחר מכן, ניסינו להבין מהן המגמות המרכזיות בחיל ומדוע בוחרים משרתים לפרוש". 

לאחר שהושלם התהליך, הוגדרו עשר "בעיות השורש" של חיל האוויר, עמן נמנו החלשת קצינים בשטח וריכוז סמכויות המפקדים בתחום הניהול האדמיניסטרטיבי. "זיהינו תופעה שבה מפקדים מדברים פחות עם החיילים ביום-יום ומעדיפים את 'מכונת המיילים'. אין כמעט פעילויות חברתיות בתוך יחידות. כך נוצר מצב של מעבר מפיקוד, שמגלם בתוכו משמעויות נרחבות, לניהול", ציין תא"ל בן-אפרים. "אנחנו שוקדים על שחזור אמנות הפיקוד, עוסקים בביזור סמכויות ונותנים למפקדים את הסמכות להחליט על פיתוח הפקודים וטיפוחם". 

יוזמות אלו גובשו בחיל האוויר לאור ההבנה כי המפקד בשטח מכיר את הצרכים של חייליו, ולכן הוא שצריך להחליט מי מהם ייצא ללימודים, למשל, או יקבל מענק כספי. בד בבד, הוחלט לשים דגש על הפיתוח האישי של הקצינים הזוטרים ולהעשיר את מגוון המסלולים המוצעים להם, לרבות האפשרות ללמוד או לשמש בתפקיד שאינו בחיל, למשך פרק זמן קצוב ומוגדר. 

בתוך כך, קבע תא"ל בן-אפרים כי יזומנו אליו לשיחה אישית קצינים המתלבטים לגבי המשך הקריירה הצבאית שלהם. "כשקצין משתף אותי בדילמות ובאילוצים האישיים והמשפחתיים שלו, הוא יודע שאני מבין אותו, מכיר את צרכיו ומתחשב בדבריו אחר-כך, בדיוני האיוש. זה מחזיר את היחס האישי ואת האמפתיה", הדגיש.

מעודדים בנות

כחלק מהפרויקטים שמוביל להק כוח האדם, נקבע היעד שעיקרו חיזוק הקשר עם אוכלוסיית המלש"בים המיועדים לשירות בחיל. במחלקת התכנון והארגון בוחנים בימים אלו, בשיתוף אגף התכנון, את האפשרות לגבש טירונות ייעודית בעבור המתגייסים לחיל האוויר, במסגרת "טירונות בסמכות". יוזמות עתידיות נוספות כוללות שיפור של הטיפול במלש"בים על-ידי גופים שונים, דוגמת יחידת המיון החילי, ביתן חיל האוויר בתל השומר ויחידת הרפואה האווירית.

בתוך כך, יורחב מספר הבנות המתגייסות לחיל האוויר, ואלו יופנו לשירות בתפקידים משמעותיים יותר, במקום למקצועות בעלי אופי פקידותי גרידא. כיום, מאיישות נשים 15 אחוז ממרבית המקצועות בחיל. "כבר כעת ישנן פחות נשים המשרתות כפקידות, ובקורס הטיס שייפתח בקרוב ישתתף מספר מרשים מאוד של בנות", גילה תא"ל בן-אפרים. "אנחנו כבר לא מחכים שהבנות יתנדבו לקורס טיס או לתפקידים משמעותיים אחרים, אלא פונים אליהן מיוזמתנו".

מעמיקים את השייכות

במסגרת תהליכי ניתוח הסקרים וגיבוש האסטרטגיה, הגיעו בזרוע למסקנה כי התשובות האמיתיות לשימור המשאב האנושי הן הרוח והערכים שמוביל החיל. "הבנו שעל מנת להשאיר אנשים במערכת, עלינו להזכיר להם בכל הזדמנות אפשרית למה אנחנו פה ומדוע המדינה זקוקה לנו כל-כך", נימק תא"ל בן-אפרים. לאור זאת, הוחלט בחיל לחזק את הזיקה של המשרתים לצה"ל ולישראל. "במקום לשלוח איש קבע לחופשה בחו"ל, נוציא אותו למסע לפולין. כשהוא יעמוד ליד המשרפות באושוויץ, הוא יבין למה הוא בצבא ועד כמה משמעותי התפקיד שהוא ממלא".

בלהק כוח האדם עסקו גם בדימוי של המשרתים. "שמנו לב לכך שרבים מהחיילים רוצים לחזור הביתה ולפשוט את המדים. לא כולם גאים בתדמית החיל, ובעיקר מרגישים כי אנחנו לא משקיעים בהם מספיק", העיד תא"ל בן-אפרים. "לכן, נעמיק עד כמה שניתן את הקשר ותחושת השייכות שלהם לארגון". כחלק ממדיניות זו, נערך באחרונה בחיל יום עיון למשרתי קבע ובני זוגם, שעסק בקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. "שאפנו שאנשי הקבע ייצאו מהכנס ויגידו 'לא חוויתי יום כזה מימיי', שירגישו שהם חלק ממערכת שקשובה לצורכיהם ודואגת לפתח אותם בכל הרמות".

גם המיזם "דרך ארץ ושמים", במסגרתו התפרסו לובשי המדים בין בתי-ספר ברחבי הארץ, תרם לחיזוק תחושת הגאווה החילית. "בעקבות הפרויקט, קיבלתי מכתב מאיש קבע המשרת כבר 25 שנה בחיל, שהודה כי מעולם לא התרגש כך לנוע ברחוב במדים של חיל האוויר", סיפר תא"ל בן-אפרים.

מגייסים מפקדים

שנה לאחר שהבינו בזרוע כי יש לבסס תוכנית אסטרטגית העוסקת בטיפול בכוח האדם, כבר ניכרת התקדמות בתחום איוש התפקידים, בהשבת הסמכויות למפקדים, בסוגיות ת"ש ושכר ובבניין הכוח. את התהליך כולו מלווה מחלקת הבטיחות ובקרת האיכות (מבק"א) של החיל, שמוודאת כי התוכנית עומדת ביעדים שהוצבו על-ידי להק כוח האדם. 

רק בעת האחרונה הוחלט על החזרת אנשי צוות אוויר ומפקדים בולטים במילואים לשורות החיל. הטיפול בהם יוסדר כחלק מתוכנית ייעודית. לשם כך, כבר בוצעה במרבית הבסיסים סריקה אחר האנשים הרלוונטיים, שהתאמתם מתבטאת הן בכישורים המקצועיים והן בפוטנציאל הפיקודי.

בשנה החולפת נרשם גידול במספר המשרתים שיצאו ללימודים במהלך שירותם הצבאי. השנה גם חלה עלייה ביציאת קצינים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, כתוצאה מהרחבת המכסה שהייתה קיימת. תקנים  מתאימים הוקצו ל-15 אחוז מאנשי הקבע בחיל. באחרונה אף נפתחו שלוש כיתות המיועדות ללימודי נגדים, במימון מלא של זרוע האוויר. בנוסף, הוגדל משמעותית מספר הנופשונים לאנשי החיל: 24 מחזורי נופש יתקיימו השנה, בעבור כ-2,500 משפחות.

ב-2007 נוספו 210 הקצאות לטובת הצטרפות אנשי החיל למשלחות "עדים במדים". כעת נשקלת הגדלה נוספת של המכסה, ואף מתוכננת משלחת של אנשי מילואים לפולין. במקביל, שולבו תוכני יהדות ומורשת בתוכנית החינוך החילית, במטרה לחזק את הקשר למדינה.

"המפתח לעוצמתו של חיל האוויר והבסיס להצלחתו הוא, בראש ובראשונה, המשרתים בו", קבע תא"ל בן-אפרים. "איכותם של אנשינו ומסירותם הן אלו שמכתיבות את עוצמתו של החיל, את דרכו ואת יכולותיו. נושא הטיפול במשאב האנושי, על מכלול היבטיו, הנו מרכיב מרכזי ומשמעותי בפעילותנו, ודורש תשומת לב בכל עת, ובמיוחד בתקופה הנוכחית".
בלהק כוח האדם ציינו כי כלל המפקדים בחיל נרתמו להצלחתה של שורת המהלכים החדשים, ובכך התחזקה המודעות לחשיבותם של המשרתים וגדלה תחושת השייכות והמחויבות שלהם לחיל הגדול בצה"ל.