 צילום ארכיון: ברית שליט
|
הערכאה החדשה תעסוק בבירור פניות הנוגעות לשירותם של אנשי קבע. כיום נאלצים המשרתים להגיש עתירה לבג"ץ בעניינים אלו. טרם הוכרע האם הגוף יפעל במסגרת צבאית או אזרחית
משרד המשפטים והפרקליטות הצבאית בוחנים הקמת ערכאה משפטית נפרדת לבירור עתירות הנוגעות לשירותם הצבאי של אנשי קבע.
נכון להיום, נאלצים קצינים ונגדים שמעוניינים להלין על שירותם, לפנות ישירות לבג"ץ על מנת לקבל התייחסות משפטית לטענותיהם. מצב זה לא מתיישר עם הנוהל הקיים בשירות המדינה, במסגרתו רשאים העובדים לפנות לבית-דין לענייני עבודה בעניינים הקשורים למילוי תפקידם.
היוזמה לייסוד ערכאה נפרדת שתעסוק בזכויות משרתי הקבע, הועלתה באחרונה, לאחר שבג"ץ נדרש להתייחס לשתי עתירות שהוגשו לפתחו. בשני המקרים, שהכרעה בעניינם התקבלה לפני מספר חודשים, התלוננו אנשי קבע מחיל האוויר כי אולצו לפרוש משירות בצה"ל בניגוד לרצונם.
"במהלך הטיפול באחת העתירות, נרשם עיכוב ניכר בהליכים המשפטיים, שנגרם בעיקר בשל היעדר גוף שמתמודד עם הבעיות שמתעוררות בשירותם של אנשי קבע", סיפרו השבוע בפרקליטות הצבאית. "הבעיה העיקרית היא ששופטי בג"ץ אינם נוהגים לזמן עדים לדיונים מסוג זה, אלא פוסקים על סמך מסמכים, תצהירים ועדויות כתובות. באופן זה לא ניתן תמיד להבטיח כי המשרתים יזכו למענה הולם".
הטענה לפיה מורגש מחסור בגוף ייעודי שיטפל בפניות אנשי הקבע, הועלתה לראשונה כבר לפני חמש שנים על-ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, לאחר שחמישה משרתי קבע הגישו לבג"ץ עתירות הנוגעות לתנאי שירותם.
בימים אלו מתנהלות במשרד המשפטים ובפרקליטות הצבאית עבודות מטה נפרדות, שעוסקות בגיבוש אפשרי של ערכאה עצמאית - אזרחית או צבאית - שתרכז את הטיפול בפניותיהם של קצינים ונגדים. הקמת גוף כזה, אגב, תחייב חקיקה מתאימה.