ישראל עלולה לעמוד בפני תביעה בבית-הדין הבין-לאומי בהאג בשל מדיניות הסגר המוגבל שהיא מטילה על רצועת עזה - כך דיווחו באחרונה במטה מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) למחלקת הדין הבין-לאומי של הפרקליטות הצבאית.
גורמים במתפ"ש מסרו כי ארגון פלסטיני המתקרא "הוועדה הבין-לאומית להסרת ההסגר" בוחן, בשיתוף משפטנים וארגוני זכויות אדם, את האפשרות להגיש תביעה לבית-הדין בגין פגיעה, לכאורה, של ישראל בזכויות התושבים הפלסטינים ברצועה. במתפ"ש העריכו כי הארגון הפלסטיני אף פועל בנושא בתיאום עם האיחוד האירופי. במקביל, הכריז שוב יו"ר אגודת בעלי תחנות הדלק ברצועה על כוונתו לפעול להחרמת הדלק שמספקת ישראל לאזור. 

בחודש אוקטובר אשתקד החליט הקבינט הביטחוני על הגדרת עזה כ"יישות עוינת". מאז החלה ישראל בצמצום הדרגתי של אספקת הדלקים והחשמל לרצועה, בכפוף להתחייבותה להמשיך למלא את הצרכים החיוניים של התושבים הפלסטינים שם.
בטרם נכנסה מדיניות זו לתוקף, עתרו ארגונים ישראליים ופלסטיניים לבג"ץ בניסיון לעכב את יישומה, אולם בג"ץ דחה את הטענות פה אחד ואישר את המהלך. "בג"ץ, שפסק בנושא צמצום אספקת הדלקים והחשמל לרצועה לפני כחודש, תמך במדיניות ישראל, ולכן אין לנו כל חשש מפנייה להאג, שכן כל הגבלה המוטלת על הרצועה נעשית על-פי חוקי הדין הבין-לאומי ובכפוף להם", הסביר רע"ן אסטרטגי ובין-לאומי במחלקת הדין הבין-לאומי, סא"ל דיוויד בנימין. 

בפסיקתם, התייחסו שופטי בג"ץ לשינוי שחל במעמדה המשפטי של הרצועה, בעקבות סיום הממשל הצבאי באזור כחלק מביצוע תוכנית ההתנתקות בקיץ 2005. "למדינת ישראל אין עוד שליטה אפקטיבית ברצועה, ועל כן לא מוטלת עליה עוד החובה הכללית לדאוג לרווחת התושבים, בהתאם לדיני הכיבוש של המשפט הבין-לאומי", ציין סא"ל בנימין.

בית-הדין הבין-לאומי בהאג פועל זה למעלה מ-60 שנה בחסות האו"ם, ופוסק בסכסוכים בין מדינות ובסוגיות המופנות לפתחו על-ידי מועצת הביטחון של האו"ם או העצרת הכללית. לפני מספר שנים עסק בית-הדין בנושא גדר הביטחון שמקימה ישראל.