צילום: ברית שליט

חיל ההנדסה הקרבית יופקד על ההיבט המקצועי של התגוננות העורף הצבאי - כך קבע המטה הכללי לאחר עבודת מטה ממושכת בעניין, שהחלה עם תום מלחמת לבנון השנייה. הדיונים בנושא העלו את הצורך בהגדרת גוף אחד שיהיה אחראי להגנת הבסיסים הצבאיים מפני נפילת טילים בשטחם. החלטה נוספת שהתקבלה בתחום היא הטלת הסמכות הפיקודית והביקורתית לטיפול בהתגוננות העורף בבסיסים - על אגף המבצעים.
"עד עתה היה קיים מחסור במענה לצורך האלמנטרי הזה", סיפר ראש מחלקת תורת ההנדסה במפקדת קצין ההנדסה הראשי, אל"ם אמיר אביבי. "לחיל יש גם כיום זיקה רבה להתגוננות העורף, בעיקר בתחומי המיגון והביצורים, ולכן בחרו בנו לקחת אחריות מבצעית כוללת על הנושא", הוסיף אל"ם אביבי.
כבר במהלך השנה הקרובה צפוי להיות מוקם מערך התגוננות כלל-צה"לי, שעבודת המטה לייסודו מנוהלת זה מספר חודשים על-ידי ענף חדש בחיל ההנדסה הקרבית. הענף להתגוננות העורף הצבאי מאויש בשלב זה על-ידי שלושה קצינים: הרע"ן, סא"ל מרט מעיין, ושני קצינים נוספים בדרגת רס"ן.
בשבוע שעבר ערך משרד הביטחון ביקורת כוללת שבחנה את יכולתו של צה"ל להמשיך במשימותיו במצבי חירום, וכפועל יוצא נבדקה גם מוכנות העורף הצבאי. ביקורת זו, כך מקווים בענף החדש, תהווה את יריית הפתיחה לתחילת בניית המערך בכלל יחידות הצבא.
בשלב הראשון של התהליך, המיושם בימים אלו ממש, יעסקו כלל הבסיסים ברחבי הארץ בזיהוי האיום הישיר בפניו הם ניצבים. כך למשל, באופן לא מפתיע, נקבע כי הסכנה הגדולה ביותר לבסיס הטירונים זיקים היא ירי טילי הקסאם. לעומת זאת, האיום הגדול ביותר הנשקף לבסיס מטכ"ל הוא חדירת מחבל לתחומו.
בהמשך התוכנית, יתבקשו הבסיסים להעריך את חיוניותם לתפעול המערך הלוחם בשעת חירום. בראש סדר העדיפויות יוצבו מחנות המאוישים בעיקר על-ידי לוחמים. החשיבות השנייה תיוחס לבסיסים תומכי לחימה, שפעילותם תורמת משמעותית למבצעים בשטח.
את הדירוג המשני ירכיבו בסיסים שאינם מוגדרים כחיוניים בשעת חירום, שאותם ניתן יהיה לפנות כמעט לחלוטין בעת הצורך. בית-הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה, למשל, פונה ממרבית יושביו במהלך מלחמת לבנון השנייה - ומתוך אלפי השוחרים, החיילים והמפקדים המאיישים אותו בזמן שגרה - נותרו בבסיס 100 איש בלבד.
במקביל, יעסוק הענף החדש בניסוח פקודות והנחיות לשעת חירום לבסיסי העורף, בכינון מנגנוני היערכות לתרחישים שונים וכן בגיבוש תמונת מצב של מוכנות העורף הצבאי בחירום. בין היתר, יגובשו בקרוב פקודות קבע שיופצו ביחידות השונות, ויחייבו כל חייל - ביממה הראשונה מהגעתו לבסיס - להשתתף בתרגול התנהגות בעת הישמע אזעקה במקום, בדומה למדיניות המיושמת כיום בבסיס הטירונים זיקים.
ענף התגוננות העורף הצבאי שוקד כעת על הגדרת דרכי פעולה להתמודדות עם איומים שאינם בעלי אופי מלחמתי. ברשימת התרחישים האפשריים נכלל אירוע חירום באזור רמת חובב, העלול לפגוע בקריית ההדרכה הצה"לית שעתידה לקום בסמוך, ובכך להוות סכנה ממשית לחיילים במקום. לאור זאת, נערכת בימים אלו עבודות מטה בשיתוף מינהלת עיר הבה"דים בזרוע היבשה והגופים המרכזים את מעברם לנגב של חיל האוויר ואגפי המודיעין והתקשוב, במטרה להכין את הבסיסים לפגיעה אפשרית, כבר כחלק מעבודות הקמתם או הרחבתם. בחיל ההנדסה הקרבית מתכננים לעודד את תהליך הבנייה של המחנות המיועדים בצורה שתאפשר להם להמשיך בפעילות רגילה, גם במקרה של פגיעה בבסיס.

לכבות את האש

מערך ההתגוננות צפוי להתרכז בעיקר בסוגיית שרידות הכוח בעת חירום, ולדאוג כי הפעילות המסודרת תימשך גם תחת אש ומתקפה. זאת, בניגוד לפיקוד העורף, שמטרתו הראשית במצבים אלו היא הצלת חיי אדם. הכוונה מאחורי הגדרה זו, הסבירו בחיל ההנדסה הקרבית, היא שבשעת לחימה מוטב להשקיע מאמצים בתמיכה בכוחות הלוחמים, בעלי ההשפעה המכרעת ביותר בשדה הקרב. "השלב המשמעותי שעומד לפנינו הוא ההיערכות לאיום", קבע סא"ל מעיין. "רבים סבורים שהמיגון מהווה פתרון מלא לשעת חירום, אבל למעשה נוכל להתגונן באמת ולהיות מוכנים רק באמצעות מתן מענה כולל בתחומי ההתרעה, הרפואה, בהכנה לספיגה, בהתאוששות ובעיקר במודעות".
המערך עתיד לרכז תחתיו את המיגון והאב"ך בבסיסים השונים, ולדאוג לסילוק הפצצות שעלולות ליפול בשטחי המחנות. בנוסף, יהיו כפופים אליו קציני ומש"קי התגוננות, שיוצבו בכל אחד מהבסיסים, כשחלקם יאייש את התקן באופן מלא והיתר יעשה זאת במקביל למילוי תפקיד אחר. תחום נוסף שיתווסף לאחריות הענף הוא כיבוי אש. החיילים שעסקו במקצוע זה, הוכשרו עד כה רק בחיל האוויר ובאגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים.
עם הקמתו של אגד הנדסי - יוזמה שנמצאת בעבודת מטה כבר תקופה ארוכה - מצפים בענף התגוננות העורף הצבאי, כי ייבנה בית-ספר ייעודי להדרכה, שיאחד את הכשרות מרכז האב"ך ויחידת ההנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם), ויופקד על הסמכתם המקצועית של הכבאים הצבאיים שיוצבו בבסיסים.
70 אחוז ממערך ההתגוננות הכלל-צה"לי עתידים להיות מורכבים מאנשי מילואים, שיבחנו אחת לחצי שנה את מוכנות הסגל בבסיסים המוגדרים כבעלי חשיבות עליונה למאמץ הלחימה, בדומה למצב הקיים כיום במחנות חיל האוויר. במפקדת קצין ההנדסה הראשי הסבירו השבוע כי הרצון להסתמך בעיקר על המילואימניקים נבע מהיכרותם העמוקה עם המשימות השונות ועם האמצעים הדרושים להשלמתן.
על מנת לאפשר לחיילי המילואים להשתלב במגוון המקצועות שיציע המערך, תיפתח הכשרת אב"ך ייעודית בעבורם. במקביל, צפויים גורמי הרפואה בבסיסים השונים לקבל תדרוך בנוגע לדרכי הפעולה בשעת חירום.
התקנים לאיוש המערך יאושרו, ככל הנראה, במחצית הראשונה של שנת העבודה הנוכחית, במקביל להמשך עבודת המטה שמבצעים ארבעה אגפים במטכ"ל ומפקדות שונות. הכוונה היא לנסח את פקודות ההיערכות כבר בחודש מאי הקרוב, במטרה להתחיל בהכשרות החדשות של הענף, ולארגן את פלוגות המילואים החל מחודש אוקטובר 2008.
המערך לא צפוי לשלב בתוכו את תחום ההתגוננות האווירית, אולם הוא יסתייע בגופים ציבוריים, בהם מד"א, שירותי הכבאות וההצלה, משטרת ישראל ומל"ח (משק לשעת חירום). "מלאכתנו היא לבנות גוף אפקטיבי מבחינה מקצועית, שיוכל לגשר על הפערים הקיימים", הדגיש סא"ל מעיין. "צריך לבחון את החשיבות שלנו, ולוודא שלא תישאר ברמת המצגות בלבד".

ההיסטוריה חוזרת

הקמת הענף החדש אינה בגדר מהלך תקדימי. כבר בשנת 1948, בראשית ימיו של צה"ל ועם קום המדינה, הופקד חיל ההנדסה על התגוננות העורף, ובמסגרתו אף פעל ענף התגוננות מיוחד. הסיבה לכך, אגב, נעוצה באיום פגיעת הטילים בבסיסים הצבאיים, שריחף בימי מלחמת העולם השנייה, והתקבע בתודעת הציבור. עם מיסוד תפיסת הביטחון העדכנית שגיבש צה"ל, דעכה המודעות לנושא. במלחמות שניהל, הביא הצבא להדיפת הלחימה אל תוך שטחי האויב, ולהפחתת הסכנה בה היה שרוי העורף.
עם זאת, לדברי סא"ל מעיין, בשלהי שנות ה-60 וה-70 החליטו צבאות ערב לנקוט באסטרטגיה חדשה, מתוך הבנה כי לא יוכלו להתמודד עם כוחות האוויר והארטילריה הישראליים. בהתאם למציאות שהתפתחה, נוסדו בצבאות אלו גופים שכל ייעודם היה מציאת דרכים לפגיעה בעורף הישראלי, בין היתר באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשות ולא קונבנציונליות. "בשנת 91' הומחש כי הטילים יכולים להגיע אפילו מעיראק", הזכיר סא"ל מעיין, "והאיום ממשיך להיות ממשי, גם אם מקורו במדינות אחרות".