צילום ארכיון: שי סקיף

הפרקליטות הצבאית אסרה באחרונה על גורם בכיר בצה"ל להשתתף בארוחה פרטית שערכה חברה ישראלית לייצוא ידע ביטחוני. הוראת הפרקליטות ניתנה מחשש שהשתתפות הקצין הבכיר עשויה הייתה להתפרש כהבעת תמיכה בפעילות החברה וכקידום ענייניה על-ידי הצבא. באירוע שיזמה החברה, שבראשה עומדים מספר קצינים במילואים, צפויה הייתה להשתתף גם אישיות מדינית זרה שהתארחה בארץ.
בהחלטה למנוע את השתתפות הקצין הבכיר בארוחה, הסתמכה הפרקליטות הצבאית על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה משנת 2000, שעסקו במתן חסויות ובגיוס תרומות על-ידי שרים ועובדי מדינה. הוראת היועץ קבעה כי על נותן החסות - עובד המדינה - לתת את הדעת על ההשלכות השונות של התערבותו לטובת החברה, על מנת להבטיח כי החסויות יינתנו רק במקרים הולמים.
כדי שגורם צבאי או עובד ציבור יוכל לפרוס חסותו למען מטרה כלשהי, עליו לוודא כי יש בכך ערך ציבורי או חברתי, ללא כל שימוש עסקי או פרסומי הנלווה לעניין. אישור השתתפותו של הנציג באירוע מחייב היוועצות עם היועץ המשפטי של הגוף שבו מועסק איש הציבור.
גורמים צבאיים, בדומה לעובדי המדינה, מתבקשים לא אחת לקדם פעילויות שונות, לסייע באיסוף תרומות או לנסח מכתבי המלצה. "השאלה היא עד כמה ראוי שעובדי ציבור או שהמשרתים בצה"ל יתערבו בתחומים אלו", הסביר היועץ המשפטי לענייני פרט בפרקליטות הצבאית, רס"ן רוני קציר. "כשעובד מדינה או קצין צבאי מחליט לתת חסות, הוא עלול להתערב באופן עקיף בפעילות לא תקינה מבחינתו, שבה עוסק הגורם שביקש את התגייסותו למטרה. כדי למנוע ניגוד אינטרסים והתנגשות ערכים כזו, יש להבטיח כי התועלת שמפיק הצבא משיתוף הפעולה תהיה ברורה וכי הגורם האזרחי מהימן ביותר", הוסיף רס"ן קציר.