צילום: יעל יקירביץ

עלייה של 30 אחוז נרשמה בשנת 2007 במספר כתבי האישום שהוגשו נגד עריקים ומשתמטים משירות. בסך הכל הוגשו בשנה שחלפה 3251 כתבי אישום נגד עריקים ומשתמטים - מתוכם 262 נגד סרבני גיוס. בנוסף, בשנה האחרונה הועמדו לדין משמעתי 1890 חיילים בגין עבירת עריקות. הגידול שחל בתיקים שנפתחו בגין השתמטות אף הביא באחרונה לבקשת יחידת בתי-הדין הצבאיים להוסיף תקנים לשופט ולעוזר משפטי בבית-הדין הצבאי ביפו.
בפרקליטות הצבאית הסבירו השבוע כי אחת הסיבות לעלייה המשמעותית נעוצה בשיתוף הפעולה שמתקיים בחודשים האחרונים בין צה"ל למשטרת ישראל. במאגרי המידע של המשטרה מוזנים נתונים על משתמטים, וכך מתאפשר לשוטרים לעצור אותם במקרה שהם מעוכבים לצורך בדיקה שגרתית. עם זאת, גורמי צבא משפטיים ציינו כי מאחר שהמעצר נעשה במתכונת אזרחית, מחויבת פרקליטות העריקים להעמיד את העריק או את המשתמט למשפט - בתוך 48 שעות בלבד ממעצרו. "הפעילות המשותפת אמנם מביאה לעלייה במספר כתבי האישום, אך קיים קושי לספק ראיות בפרק זמן כה קצר", הסביר פרקליט העריקים בפרקליטות הצבאית, סא"ל מוריס הירש.
כחלק משאיפת הצבא לצמצם באופן ניכר את תופעת ההשתמטות, חלה באחרונה החמרה בעונשים הנגזרים בגין עבירות אלו. כך למשל, באחרונה נגזרה תקופת מחבוש של ארבעה חודשים וחצי על טוראי שהורשע כי סירב במשך שנתיים להתגייס לצה"ל. עונש זה נחשב לחריג במיוחד מהמקובל. "המשתמטים יידרשו לתת את הדין על מעשיהם, אך לא יקבלו כל פטור מלמלא אחר חובתם לשרת את המדינה", קבע סא"ל הירש. "האינטרס העליון של המדינה הוא נשיאה שווה בנטל, לצד הדגשת ערך השירות".
על-פי החוק הצבאי, חייל שהוכרז כעריק אינו זכאי לטיפול רפואי ביחידות ר"ם 2 בבתי-החולים. עם זאת, עריק הסובל ממצב נפשי קשה רשאי לפנות ישירות לקציני בריאות הנפש ולקבל טיפול. במקרה הצורך, יכולים הגורמים הרלוונטיים להמליץ על הפניית החייל לוועדה רפואית ועל ביטול ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.