צילום: "מעריב"

האם כלל אזרחי ישראל יחויבו לבנות מרחב מוגן דירתי בבתיהם? אפשרות זו נבחנת בימים אלו במסגרת עבודת מטה המשותפת למשרד הביטחון ולפיקוד העורף, כחלק מיוזמת חקיקה שמטרתה להסדיר את פעילות העורף בעתות חירום.
"האיומים ממשיכים להתפתח, ובמקביל מצטמצם טווח הזמן בו ניתן להגיע למקלטים המשותפים", הסביר היועץ המשפטי של פיקוד העורף, סרן אמיר מלכיאור. "לצד סוגיות אלו, עשוי המקלט המשותף להפוך אט-אט ללא רלוונטי בעבור התושבים. לפיכך, אנחנו מנסים לקדם פתרון שיאפשר להקים מרחב מוגן בכל בית, ואחת החלופות הנבחנות היא לחייב בניית ממ"ד".
ההוראות העוסקות בהקמת ממ"דים, שעוגנו בחוק בשנת 1992, מחייבות בניית ממ"ד בכל דירה חדשה וכן מנחות את כלל האזרחים המרחיבים את ביתם, לבנות בו מרחב מוגן. אזרחים המתגוררים בבניין שבו קיים מקלט משותף, לעומת זאת, היו פטורים עד כה מבניית ממ"ד. במסגרת המהלך הנבחן בימים אלו במערכת הביטחון, יידרשו תושבים שאינם עורכים שיפוצים בביתם, לרבות כאלו המתגוררים בסמוך למקלט משותף או ציבורי - לבנות מרחב מוגן. במידה שיאושר המהלך התקדימי, עשויה המדינה לספק הלוואות לתושבים שיתקשו במימון עבודות הבנייה.
במקביל, פועלים גופי החירום להסדרת שיתוף הפעולה בין משטרת ישראל לפיקוד העורף, וכן עוסקים בהגדרת תפקידם של מגן דוד אדום ושל קופות-החולים בזמן עימות. כיום, קיימים שני חוקים המגדירים את התנהלות פיקוד העורף, הרשויות המקומיות והמשרדים הממשלתיים בחירום. "חוקים אלו אינם מעודכנים בהתאם לאיומים החדשים, ולא נותנים מענה מספק להגנת התושבים", אמר סרן מלכיאור. 
בשבוע שעבר נוסף תיקון לחוק ההתגוננות האזרחית משנת 1951, המאפשר לפיקוד העורף לחייב תושבים המעוניינים בהתקנת מעלית - לשמור על נתיב גישה למקלט ברוחב 80 סנטימטר לכל הפחות. "עד עתה, יכולנו לקבוע אם בניית המעלית עלולה לפגוע בגישה למקלט, אך לא הייתה בידינו הסמכות למנוע את התקנת המעלית, או להגדיר מהן המידות הנחוצות למדרגות שמובילות למקלט", ציין סרן מלכיאור. מעתה, יופקדו הרשויות המקומיות על מתן אישורי הבנייה, בעוד שפיקוד העורף יוכל לקבוע סטנדרטים שיבטיחו כי לא תיווצר פגיעה בדרך המובילה למקלט.