צילום ארכיון: עמוס חלפון

העלאת שיעורי הגיוס בקרב בני המיעוטים - זהו היעד שהציב מינהל האוכלוסיות המיוחדות של אגף משאבי האנוש לשנת העבודה הקרובה. השאיפה להגדלת אחוזי הגיוס של בני נוער לא יהודים נועדה לתת מענה מסוים למגמת הירידה המתמשכת בשיעור הגיוס הכללי בצה"ל, שהגיעה בשנת 2007 לשפל חסר תקדים. באמ"ש מעריכים כי התחזקות התנועה האסלאמית בקרב הבדואים בדרום הארץ מהווה את הסיבה המרכזית לירידה במוטיבציה להתגייס.
על מנת לעמוד ביעד המרכזי שהוגדר, הגו במינהל יוזמה לצמצום משך ההמתנה של בני מיעוטים לקבלת אישור ביטחוני לשרת בצבא. מהלך זה מצוי בימים אלו בעבודת מטה. באמ"ש ציינו כי רבים מהצעירים הבדואים ויתרו על רצונם להתגייס - דווקא בשל פרק הזמן הממושך עד לקבלת האישור. בעבר נעשו ניסיונות לטפל בנושא, אולם הם לא צלחו. כעת מקווים במינהל כי יוכלו לקצוב את ההמתנה לאישור הביטחוני לשלושה חודשים לכל היותר.
"עלינו לוודא כי חיילי צה"ל יכירו ויכבדו את התרבות הייחודית של החיילים שאינם נמנים על הדת היהודית, מאחר שהשירות שלהם תורם רבות לכוחו של צה"ל ומבטא את היותם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית", אמר ראש מינהל האוכלוסיות המיוחדות באמ"ש, אל"ם רמיז אחמד.
כחלק מהניסיון להעלות את אחוזי הגיוס בקרב בני המיעוטים, צפוי המינהל לגבש סל הטבות מיוחד לחיילים המשוחררים. במינהל בוחנים בימים אלו, בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, תוכנית שעיקרה שיווק מגרשים לבנייה בכפרים הדרוזיים והבדואיים הפזורים ברחבי הארץ. קרקעות אלו אמורות להימסר למשוחררים הטריים בעלות מוזלת, המגלמת הנחה של עשרות אלפי שקלים. "החיילים הבדואים והדרוזים נוטים לרוב להישאר בכפר בו מתגוררים הוריהם", הסבירו במינהל האוכלוסיות המיוחדות. "כשהם נדרשים להשקיע למעלה מ-100 אלף שקל ברכישת חלקת אדמה, המצב הכלכלי שלהם עלול להידרדר. לכך יש גם השפעה שלילית על מידת המוטיבציה של בני הנוער שטרם התגייסו, מאחר שהם מניחים כי הגורם המרכזי למציאות הזו הוא השירות הצבאי, בו השכר נמוך מאוד לעומת השוק האזרחי".
תוכנית העבודה של המינהל לשנת 2008 כוללת מטרות ייעודיות בעבור כל אחד מהמגזרים בהם הוא עוסק. אחת השאיפות שהוגדרו נוגעת לבלימת הירידה באחוזי הגיוס בקרב האוכלוסייה הבדואית, שעל-פי חוק אינה מחויבת בשירות. ב-2007 חלה ירידה של 43 אחוז במספר הבדואים שהתנדבו לצה"ל בהשוואה לשנת 2004, אז נרשם שיא של השנים האחרונות במספר המתגייסים בני העדה הבדואית. בשנה שחלפה התגייסו 222 בדואים, לעומת 389 שבחרו בשירות צבאי ב-2004. נתונים דומים לאלו שנרשמו השנה לא זכורים מאז תחילת העשור, עם פרוץ אירועי האינתיפאדה השנייה.
כשברקע נתוני הגיוס הבעייתיים, הוחלפו לפני מספר חודשים שני קצינים שפיקדו על מרחבי הגדנ"ע הבדואיים - במפקדים שבעברם שירות בגדוד הסיור המדברי (הגדס"ר הבדואי). הצעד נעשה במטרה לאפשר לקצינים החדשים לנצל את המיומנויות שרכשו בשטח ולהיעזר בהן לצורך השפעה חיובית ומשמעותית יותר על הדור הצעיר. 

מתרכזים בנוצרים

מספר הערבים הנוצרים שבוחרים להתנדב לשירות בצה"ל עומד באופן יציב, זה שנים רבות, על עשרות בודדות. במינהל האוכלוסיות המיוחדות מאמינים כי מגזר זה רווי בבני נוער בעלי פוטנציאל גיוס בלתי ממומש, מאחר שהגורמים המטיפים נגד השירות הצבאי אינם נוכחים בכפרים הנוצריים.
לפיכך, במהלך השנה הקרובה תואץ העבודה בנושא, כאשר הצעד הראשון - שעדיין נמצא בבחינה - יהיה מינויו של קצין ערבי נוצרי לטיפול שוטף ובלעדי באוכלוסייה זו. במדיניות העכשווית של המינהל אין כל ייצוג ייחודי לנוצרים, ואותם הגורמים מרכזים את הטיפול בבדואים ובנוצרים, שאף מתגייסים באותם התאריכים בלשכות הגיוס בטבריה ובבאר שבע. כעת נשקלת האפשרות לזמנם לימי גיוס שונים, או לפחות ליצור הפרדה בין לשכות הגיוס שבהן מתגייסות שתי האוכלוסיות.
במינהל מנסים להסתכל לטווח ארוך יותר, ואף מעוניינים בהקמת גדנ"ע נוצרי, שיסייע בהכנת הנוער הנוצרי לגיוס. סיכויי המהלך לצאת לפועל תלויים, בשלב זה, בהעלאת אחוזי הגיוס בקרב הצעירים הנוצרים.
"צה"ל שואף כל העת להגדיל את מספר לובשי המדים המגיעים ממגזרים שונים, ולכן עלינו לחזק את תחושת השותפות שלהם, לכבד אותם ולסייע בביסוס השירות שהם מבצעים למען החברה הישראלית", ציין אל"ם אחמד.
מהלך נוסף שנעשה לצורך עידוד המיעוטים להצטרף לשורות צה"ל, הנו הכפפת כלל מרחבי הגדנ"ע של העדות הצ'רקסית, הדרוזית והבדואית בצפון ובדרום - לאחריות המינהל. עד כה רוכזה פעילותם של מרחבים אלו בחיל החינוך והנוער, אך במינהל מאמינים כי נציגיהם יוכלו להקדיש את זמנם בהצלחה לבני המגזרים השונים, הן בתקופה שלפני הגיוס והן במהלך השירות.
עד עתה, התחלק טיפולו של צה"ל בשירות בני המיעוטים בין שלושה גופים: על תהליך המיון טרם הגיוס היה אחראי חיל החינוך והנוער; על המענה השוטף בעת השירות הצבאי הופקד המינהל; ולאחר שחרורם מצה"ל, סייעה להם היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון. "גופים האחראים על השירות של בני מיעוטים יכולים להשפיע עליהם במידה רבה יותר לעומת חיילים יהודים", הסביר אל"ם אחמד. "הצעד החדש יאפשר לנו ליצור קשר עם הצעיר עוד לפני גיוסו, וההיכרות איתו תעזור לנו להכווין אותו לדרך הנכונה, ולתרום לו ככל שנוכל בשלוש השנים הבאות".
"אנו מקווים שההכפפה תחת המינהל תדחוף קדימה את כלל הפעילות שיזמנו", הוסיף מפקד מרחב הגדנ"ע הדרוזי והצ'רקסי, רס"ן מוניר מאדי. "אף על פי שאנחנו מצליחים למדי במאמצינו לגייס את הצעירים הדרוזים, אני מאמין שיצירת רצף בין צוות טרום הגיוס לחוליית המשרתים בצה"ל, תביא להתייעלות כוללת בעבודה שלנו".
ההחלטה על המהלך הביאה, בין היתר, גם להגדלת מספר החיילים המשרתים במינהל מ-20 ל-130. מדריכי הנוער השונים, המהווים חלק מתוספת כוח האדם, עתידים כעת לעבור בכפרים השונים, לחזק את ערך הגיוס בקרב הצעירים ולהוות שגרירים של מינהל האוכלוסיות המיוחדות. כל אחד מהמד"נים אף צפוי לעסוק במהלך השבוע בתרומה לקהילה במסגרתה הוא פועל, על מנת ליצור קשר עמוק יותר עם בני הנוער בכפרים השונים.

הגיעו למקסימום? 

שיעורי הגיוס של הצעירים בני העדה הדרוזית ב-2007 דווקא מציירים תמונה חיובית ומעודדת יותר. 83 אחוז מבני הנוער הדרוזים התגייסו לצה"ל - עשרה אחוזים יותר מחבריהם היהודים. במחזור יולי-אוגוסט, אגב, גויסו 98 אחוז מהמלש"בים הדרוזים, המחויבים בגיוס. רוב משמעותי מבין בני העדה משרתים בתפקידי לחימה.
במינהל מתקשים להאמין שהמספרים יעלו בשנה הקרובה, ומסתפקים בניסיון לשמר את המוטיבציה הקיימת בקרב הנוער הדרוזי, במקביל להגברת מאמצי השילוב של המתגייסים ביחידות המיוחדות והמובחרות ביותר. סמל תמיר נבואני ז"ל, בן הכפר ג'וליס, שנהרג לפני כחודש וחצי בתאונת אימונים באזור נחל פארן, אמור היה להיות הלוחם הדרוזי הראשון בסיירת מטכ"ל, ושירותו מהווה, מטבע הדברים, מופת בעדה.
אחד האמצעים שיסייעו להקנות יציבות בכמות המתגייסים הדרוזים היא המכינה הקדם-צבאית הראשונה שתוקם בעבור בני העדה בדליית אל-כרמל. כבר בחודש אוקטובר עתידים 30 חניכים להתחיל ללמוד על ערכי צה"ל, ולהתנסות בחוויות שיחזקו את ביטחונם העצמי, את יכולות המנהיגות שלהם ואת כושרם הגופני.
במקביל, משתתפים צעירי המגזר בפרויקט "עתידים", שמטרתו לעודד בוגרי תיכון מצטיינים להשתלב בתוכנית העתודה הצה"לית במגוון מקצועות, בהם משפטים, כלכלה, לוגיסטיקה ומדעים מדויקים. נכון להיום, נוטלים חלק בפרויקט 159 צעירים דרוזים, הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. לדברי אל"ם אחמד, העיקרון המנחה בבחירת המשתתפים בתוכנית הוא איכות ולא כמות. "יכולנו להרחיב את המספר בעשרות רבות, אבל אנחנו ממש לא מחפשים לעמוד ביעד כזה", הסביר. "אנחנו מעוניינים לגייס את בני הנוער הטובים ביותר, על מנת להצמיח דור משכיל, שיוכל גם למצוא בקלות תעסוקה בהמשך הדרך". במינהל מתכוונים לעודד את בני הנוער המצטרפים לתוכנית להירשם לפקולטות ההנדסה, הרפואה והמדעים, על מנת לאפשר להם לרכוש מקצוע שישמש אותם גם בחייהם האזרחיים.