למעלה מ-2000 פליטים ומהגרים בלתי חוקיים מארצות אפריקה נלכדו בשנה האחרונה על-ידי צה"ל בעת שניסו לחדור לישראל דרך הגבול הדרומי. מנתוני 2007 שרוכזו בעוצבת אדום, מסתמנת עלייה של פי חמישה בשיעור המסתננים בהשוואה לשנת 2006, במהלכה נתפסו 373 בני-אדם בלבד. "מספרם של המהגרים שנתפסו אסטרונומי", אמר קצין האג"ם של עוצבת אדום, סא"ל איציק רונן, "הם מהווים את הבעיה המרכזית שלנו בהיבט השמירה על הביטחון הלאומי בגבול המערבי".
בחודש יוני אשתקד נרשם מספר שיא של מסתננים - 517 איש - פי 20 מהממוצע בחודשים שקדמו לו, שנע בין 20 ל-30 בני-אדם שנתפסו בחודש. מאז חלה ירידה קלה בממוצע החודשי, וכיום הוא נע בין 200 ל-300 איש.
בשנה החולפת נרשמו גם 16 מקרים בהם הגיעו המהגרים עד לשערי בסיסים בדרום, וב-11 אירועים אחרים אותרו המסתננים על ציר 40, הכביש השני באורכו בארץ, המחבר בין הערבה לאזור השרון.
מספר החדירות למטרת פעילות חבלנית, הכוללת גם הברחת אמצעי לחימה, זינק בחמש השנים האחרונות פי 60. בראש השנה האחרון נתפסו שני מחבלים שנשאו חגורות נפץ, בדרכם לביצוע פיגועי התאבדות בערים גדולות במרכז הארץ.
הגידול בשיעור ההסתננויות מקיף גם את הברחת הסחורות לתחומי ישראל. כמות הטבק והסיגריות שהגיעה מעברו השני של הגבול גדלה ביותר מ-40 אחוז ב-2007, במהלכה הוחדרו 41 קילוגרם הרואין, כמות הגדולה ב-41 קילוגרם מהשנה הקודמת. בתחום הסמים הקלים נרשמה דווקא ירידה - שלוש טונות של מריחואנה הוברחו בשנה החולפת, לעומת חמש טונות ב-2006, וכ-0.7 טונות חשיש עשו דרכם לישראל, בהשוואה ל-0.9 טונות לפני שנתיים. שינוי זה מיוחס דווקא להתייקרות שחלה במחירי הסמים: עלות המריחואנה הוכפלה, ומחיר החשיש עלה ב-75 אחוז בהשוואה ל-2006.
עם זאת, לדברי סא"ל רונן, מספר הנשים שהוברחו דרך הגבול המצרי פחת משמעותית ב-2007, כשמקרים ספורים בלבד תועדו, לעומת עשרות אירועים שנרשמו בשנה שקדמה לה. בנוסף, חל גידול של כשבעה אחוזים בניסיונות ההברחה והחדירה דרך גבול מצרים, שסוכלו או שובשו על-ידי החיילים. במקרים אלו, הצליחו כוחות הצבא לעצור את המבריחים, לתפוס את הסחורה, או לעצור את האנשים שהמתינו לה בצד הישראלי של הגבול.
לדברי מפקד עוצבת אדום, תא"ל יואל סטריק, מושקעים כיום למעלה מ-30 מיליון שקל באמצעים טכנולוגיים ומודיעיניים חדישים, במטרה לחזק את הפעילות המתבצעת נגד האיומים ממערב וממזרח.

מחליפים גזרות

כחלק מתוכנית הפעולה שגיבשה האוגדה להתמודדות עם תופעת ההברחות וההסתננויות, הוחלט באחרונה על העברת גדוד הקרקל לאזור הגבול עם מצרים, בכפיפות לחטיבה המרחבית שגיא. צעד זה, בו יחליף הגדוד גזרה לראשונה בתולדותיו, יכלול גם את העתקתה לערבה של יחידת מג"ב רמון, שאבטחה עד כה את האזור, ומעתה תפעל תחת אחריות עוצבת אדום. "אנחנו חייבים להיערך לאפשרות שהאיום עלול להחריף, ולכן חשוב מאוד שנחזק את ההגנה ונציב מכשולים באזור הגבול", הסביר סא"ל רונן.
נוכח האיום החבלני המתחזק והולך, בגזרה שהתאפיינה בהברחות פליליות בלבד, קבעו באוגדה כי קיים צורך חיוני בגדוד צבאי לוחם כמו הקרקל, שיוכל לספק התמודדות טובה יותר עם התופעה מאשר כוח בעל סמכויות שיטור בלבד.
במקביל, סבורים גורמים בעוצבת אדום כי יחידות מג"ב יוכלו לשמש מעין חטיבה מרחבית קבועה בגבול המזרחי, בין היתר משום שמעברו השני מסיירים כוחות משמר הגבול הירדני. "יישום המהלך יאפשר לאוגדה, שתאויש על-ידי כוחות סדירים, להתמודד באופן מוצלח יותר מול כוחות עוינים", הבהיר סא"ל רונן.
במקביל, העבירה באחרונה האוגדה את האחריות על נפת אילת למחוז הדרום של פיקוד העורף. הנפה, שהייתה כפופה לעוצבת אדום ב-16 השנים האחרונות, לא צלחה את מבדק הכשירות המבצעית האחרון שנערך בה, במסגרת יישום לקחי מלחמת לבנון השנייה. "עם הכפפתה למחוז הדרום, תקבל נפת אילת את מלוא תשומת הלב הראויה וייערכו בה אימונים פרטניים", ציין סגן מפקד החימוש של פיקוד העורף, רס"ן סמי פרץ. צעד נוסף שצפוי להתבצע בקרוב יעביר לפיקוד הדרום את האחריות על פלוגות החילוץ וההצלה של פיקוד העורף, שיהפכו למעין גדוד חי"ר סדיר, שגם יתאמן בקביעות.

נאמנים לסביבה

המפקדים בעוצבת אדום חתמו לפני כשבועיים על אמנה משותפת לאוגדה ולרשות הטבע והגנים, שתסדיר את אופן ההתנהלות בשטח, הן בעת חירום והן בשגרה, בעבור כל הכוחות הפועלים בגזרת חטמ"ר שגיא.
שני הגופים הציבו לעצמם למטרה לספק מענה מבצעי מלא לאיום בגבול המערבי ובגזרת שגיא, תוך שמירה מרבית על הסביבה, על האתרים הארכאולוגיים, על המורשת המקומית ועל תמונת הנוף. לדברי מתאם צה"ל במחוז הדרום של רשות הטבע והגנים, עודד נחמיה, מהווה ההסכם - שהושלם בתום עבודת מטה של שנתיים וחצי - האמנה הראשונה בין הרשות לגוף בסדר גודל של אוגדה. "לא מעט זמן נדרש לי כדי להבין כמה נזק נגרם לסביבה", אמר תא"ל סטריק במעמד החתימה על ההסכם. "התחלנו בעבודה על האמנה, וכעת האתגר הגדול נעוץ במימושה. האחריות הזו מוטלת עליי - אני שותף מלא למאמץ השמירה על הטבע", הוסיף תא"ל סטריק.
במסגרת ההסכם, ינוע כל כוח צבאי עם "פק"ל טבע", שיכלול בין היתר, שקיות לאיסוף אשפה ופנקס המרכז את כלל הנהלים להתנהלות סביבתית בשטח. על-פי האמנה, ייאסר על החיילים לבצע כל הליך באתרים ארכאולוגיים לשם בניית מחסות, וכן יתבקשו הכוחות באזור להימנע משימוש בצמח מקומי כחומר בערה או ללקטו לצורכי הסוואה.
שיתוף הפעולה בין האוגדה לרשות הטבע והגנים יתרחב עד לרמת תכנון המבצעים. אנשי הרשות יהיו נוכחים בישיבות המפקדים ובהערכות מצב פלוגתיות, ומנהל מרחב הר הנגב אף יקיים פגישות עבודה על בסיס חודשי עם קצין האג"ם של חטיבת שגיא, לצורך עדכון שוטף והפקת לקחים.
האמנה קובעת עוד כי נזק סביבתי הנגרם כתוצאה מפעילות צבאית בגזרה, ישוקם בתוך 72 שעות. החטיבה גם תקצה בזמני שגרה כוח מיוחד שיעסוק בשיקום נזקים מצטברים, לפחות אחת לחודש.
מפקדת חטמ"ר שגיא עתידה לאמץ אתר טבע בגזרה ולטפח אותו בשיתוף רשות הטבע והגנים, וכן לקבוע תוכנית חינוך והסברה שנתית שתועבר לחיילי החטיבה, ותכלול הרצאות מגוונות בנושא. "האמנה איננה מקומית, ובכך חשיבותה. לא מדובר על הסדר בין מפקד לפקח, אלא על הסכמה בין שתי מערכות", הסביר מנהל מחוז הדרום של רשות הטבע והגנים, רביב שפירא. "כעת עומדת לרשותנו פקודה המנחה את כל הדרגים, ולא כל מפקד חדש יקבע את הנהלים".

סייעה בהכנת הכתבה: שיר כהן