צילום ארכיון: דן קינן

שנתיים לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה, ממשיך אגף התקשוב להוכיח כי צה"ל אינו "צבא הפלזמות". טכנולוגיה חדשה תאפשר הקמת מפקדות מאובזרות באופן מלא - אך הפעם בשדה הקרב. הכוחות יוכלו בקרוב להתקדם בתוך השטח, מבלי לאבד את הקשר עם העורף. בצה"ל מקווים: כך יימנעו מצבים בהם דרג הפיקוד נותר מאחור עם המערכות הממוחשבות


טכנולוגיה חדשה, המפותחת בימים אלו באגף התקשוב, תאפשר לכוחות צה"ל להקים מפקדות מאובזרות באופן מלא בתוך מרחב הלחימה עצמו. מובילי היוזמה מקווים כי האפשרויות החדשות שיעמדו לרשות הכוחות, כשתוכנס הטכנולוגיה המשוכללת לשימוש, ימנעו מדרג הפיקוד להישאר מאחור, בתוך שטח ישראל, בעוד הכוחות הלוחמים נמצאים בעומק שטח האויב - מצב שאירע לעתים במהלך מלחמת לבנון השנייה, וגרר אחריו לא מעט ביקורת ציבורית.

טכנולוגיית ה"וואי-מקס" תאפשר למפקדים לנוע ולתמרן במרחב הלחימה ביחד עם הלוחמים, מבלי לאבד את הגישה לנתונים ולמערכות הממוחשבות שעשויים לסייע בניהול הקרב. "במלחמה האחרונה, העדיפו חלק מהמפקדים להישאר בעורף כדי לקבל את המידע הרלוונטי בזמן אמת", אמר ל"במחנה" ראש חטיבת התקשוב באגף התקשוב, תא"ל נחום בסלו. לדבריו, כך נוצר מצב בו הכוחות התקדמו לעבר שטח הלחימה, בעוד שרבים מהמפקדים הבכירים נשארו במפקדות העורפיות, בקרבת העזרים המתקדמים שיכולים לתרום למאמץ הלחימתי, אך למעשה מנטרלים אותם מהיכולת לקבל החלטות בשדה הקרב ולהפגין דוגמה אישית בפני חייליהם.

טענה זו הושמעה גם על-ידי קצינים וגורמים מקצועיים שהתייחסו להתנהלות צה"ל במלחמה. ראש מחלקת אמצעי הלחימה של אגף התקשוב, אל"ם אשר וולך, שהתראיין ל"במחנה" ב-2006, סיפר אז כי "פתאום הבנו שאנחנו נמצאים במלחמה אחרת מזו שהתכוננו אליה. המפקדים ביקשו לא להכניס לעומק השטח תיבות קשר שיסרבלו את הלחימה, אבל הלוחמים שנכנסו פנימה התקשו בפועל לתקשר ביניהם".

הטכנולוגיה החדשה, שפיתוחה צפוי להסתיים לקראת סוף השנה הנוכחית, ושילובה ביחידות פיקוד הצפון מתוכנן לשנת 9002, מאפשרת הקמה של תשתיות תקשוב ניידות במפקדות האוגדתיות או החטיבתיות, הנמצאות מאחורי קווי האויב. המחשבים שיותקנו במפקדות אלו ישאבו את כוחם מהתשתית הנייחת הפרוסה בארץ ומהלוויינים הישראליים החגים בחלל. לדברי גורמי תקשוב המעורים בפיתוח הטכנולוגיה, יתרונה הבולט ביותר נעוץ ביכולתה להעביר את המידע הרלוונטי למפקדות הניידות באופן מהיר במיוחד, הודות להסתמכות על טכנולוגיית הפס הרחב.

הגדלת מהירות העברת המידע אפשרית לאור התקנת משדרים מיוחדים במפקדה הנייחת, הפועלים בתיאום עם האמצעים הניידים בשדה הקרב. באמצעות המשדרים הנייחים - שמסוגלים גם להעביר מידע בהיקף רחב יותר, דוגמת נתונים ממערכות שליטה ובקרה, הערכות מודיעיניות, תמונות חוזי ותצלומי אוויר - יוכל המשדר במפקדה הניידת לשאוב יכולות קישור הן מהמפקדה הנייחת והן מהלוויינים בחלל. בכך, מאמינים באגף התקשוב, ניתן יהיה לשמור היטב על קשר עם העורף, תוך הקפדה על ניידות מרבית של הכוחות.

מתמרנים תקשוב

ההסתמכות על הטכנולוגיה המתקדמת עשויה להוות פתרון לאחד האתגרים המרכזיים שעומדים בפני חטיבת התקשוב במהלך השנה האחרונה: שיפור הניידות ויכולת התמרון של מפקדות צה"ל בהיבט התקשוב. "בתחום התקשורת הנייחת אנחנו נחשבים לבעלי יכולות טובות ומתקדמות מאוד", הדגיש תא"ל בסלו. "האתגר שעומד לנגד עינינו בשנים הקרובות הוא להשיג יכולת זהה גם בתחום התקשורת הניידת", הוסיף.

פיתוחה של טכנולוגיית ה"וואי-מקס" בצה"ל והסבתה לצרכים מבצעיים הנם שדרוג נוסף של יכולות התקשוב הצבאיות. בשנים האחרונות, שוקדים בצה"ל על פיתוח תוכנית "צבא היבשה הדיגיטלי" (צי"ד), שמתווה גם היא שימוש מורחב באמצעים תקשוביים בעת ניהול לחימה, בעיקר בתחום מערכות השליטה והבקרה.

השימוש המבצעי הראשון במערכות הצי"ד נעשה כבר בימי מלחמת לבנון השנייה, במהלכה חולקו עשרות מחשבי כף יד מיוחדים למפקדי גדודים ולמספר מפקדי פלוגות. המכשירים הציגו למפקדים את כוחות צה"ל הפועלים בעומק השטח ואת מחבלי חיזבאללה שאותם הצליחו לזהות הלוחמים . עמדות מחשב הותקנו גם לטובת מפעילי הארטילריה, אנשי חיל האוויר וקציני המודיעין החטיבתיים והגדודיים.

לקראת סוף שנת 2007, החלו בזרוע היבשה לפעול להטמעת טכנולוגיות הצי"ד בכל אוגדות צה"ל. "המשמעות שטמונה במהלך הנה דרמטית", הסבירו בזרוע. "לראשונה יעמדו לרשות מפקד האוגדה כל הכלים המסייעים לצורך פיקוד על כוחותיו". אשתקד גם החליטו בזרוע היבשה על הטמעת המערכת בחטיבת גולני, על מנת לספק למפקדי הכוחות כלים נחוצים ומידע חיוני על מיקומם המדויק של הלוחמים. הפיתוח המשוכלל גם מסייע בניווט ובסימון מטרות שהושגו. 

שילוב מערכות הצי"ד בקרב כלל היחידות הקרביות נמשך גם בימים אלו. בחודשים האחרונים הוחלט להכין את החיילים ללחימה תוך שימוש בעזרים המתקדמים, באמצעות תרגול מתאים במתקן מיוחד שיוקם בבסיס ההדרכה של חיל התקשוב (בה"ד 7). "2008 הוגדרה כשנת ההתארגנות וההטמעה של פרויקט הצי"ד בצה"ל, ואנו מייחסים לכך חשיבות רבה ויוצאת דופן", הבהיר בשעתו מפקד בה"ד 7, אל"ם מייקה מסטאי.

גם מירס בעניין

אגף התקשוב אינו הגוף היחיד שזיהה את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיית ה"וואי-מקס". גם חברת מירס השיקה באחרונה תוכנית להקמת תשתית "וואי-מקס", שתתרום לשדרוג השירותים שמציעה המפעילה הסלולרית ללקוחותיה. "הצבא הוא אחד הלקוחות הפוטנציאליים של הטכנולוגיה", גילה מנכ"ל ה"וואי-מקס" של חברת מירס, אבי פתיר. 

לדברי פתיר, החברה טרם יצרה קשר רשמי עם צה"ל בכל הנוגע לתשתיות ה"וואי-מקס", אולם הטכנולוגיה כבר הוצגה בפני ראש אגף התקשוב, האלוף עמי שפרן. במירס סיפרו השבוע כי בצה"ל כבר התרשמו מהתהליך והביעו התעניינות ראשונית בשיתוף פעולה בתחום. "לאחר שנקים תשתית בפריסה רחבה מספיק, נציע את שירותינו לצה"ל", סיפר פתיר. "אנו שואפים להתקין רשת צה"לית שתתבסס על התשתית העתידית שנקים, ובכך לספק לצבא יכולות מבצעיות בתחומי המדינה", הוסיף.

טכנולוגיה מול ערכים

בתום מלחמת לבנון השנייה נמתחה ביקורת ציבורית נוקבת על התנהלות חלק מהמפקדים, בתופעה שכונתה באותה תקופה "צבא הפלזמות". מונח זה השתרש לאטו עם התרבות הדיווחים על מפקדים שבחרו, במהלך ימי הלחימה, להישאר בעורף ולצפות במה שנעשה בשטח - על גבי המסך.

לאחר המלחמה אמר הרמטכ"ל דאז, רא"ל דני חלוץ, כי "יכול להיות שהטכנולוגיה משכה אותנו למקום אחר מבחינה פיקודית. הצבת צגי פלזמה במקומות כאלה ואחרים שינתה לנו את הפוקוס הפיקודי, לגבי איפה נכון שמפקד יימצא". 

דברים אלו נאמרו זמן קצר לפני פגישתו של חלוץ עם פורום אלופים במילואים, שהעלו אף הם את הסוגיה לדיון. "מדוע המפקדים היו צמודים למסכי הפלזמה במקום להיות בתוך שדה הקרב?" תהו חלק מהם. לטענתם, הדרג הפיקודי צריך היה להיות חלק אינטגרלי יותר בשטח.

גם ועדת וינוגרד לא פסחה על התנהלות זו וקבעה במסקנותיה כי הטכנולוגיה הביאה לפגיעה בערכי הדוגמה האישית של המפקדים. בדוח המסכם שהוגש בתחילת השנה, כתבו חברי הוועדה כי "חלק מהמפקדים ניהלו את הקרבות מתוך שטח ישראל, ואפילו לא על קו הגבול עצמו. אמנם ייתכן כי יכולות השליטה והפיקוד ממרחק, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, עשויות לתת למפקד תמונה טובה יותר של מכלול כוחותיו, מאשר הימצאותו בשטח עצמו, אולם המסר הפיקודי הטמון בלחימה לצד החיילים הנו חלק מרכזי מהיכולת לקיים צבא איכותי ונחוש".

סייעה בהכנת הכתבה: גילי כהן