צילום ארכיון: ברית שליט

המדיניות החדשה עוגנה בפקודת מטכ"ל העוסקת בתגמול כספי לשארי חללים. ההחלטה התקבלה בעקבות מותם של שני צעירים בגיבושים לטיס ולקומנדו הימי בשנת 2006


משפחות של מלש"בים שמתו במהלך גיבוש לצה"ל יקבלו מענק כספי - כך קובע עדכון של פקודת מטכ"ל העוסקת במתן פיצויים לשארים. על הרחבת הפקודה, שעד עתה לא נכללו בהגדרתה מועמדים לגיוס, הוחלט בעקבות מותו בשנת 2006 של איתי שרון ז"ל, בעת גיבוש לקורס טיס, וצעיר נוסף שנפטר  באותה השנה בגיבוש לשייטת 13. 

המדיניות מעניקה לראש מינהל הנפגעים וקציני הערים את הסמכות לקבוע את גובה התגמול הכספי שיועבר לבני משפחתו של מלש"ב, בתוך 60 יום ממותו. הפקודה נוסחה כך שלא ייעשה שימוש במושג "ביטוח חיים" לתיאור הפיצוי שמעניק צה"ל לשארי החללים. 

בפרקליטות הצבאית הגיבו השבוע לפרסומים האחרונים על תביעות פיצויים שהגישו שתי משפחות שכולות, שהלינו על כך שבמשך כ-20 שנה - מ-1979 ועד סוף שנות ה-90 - ניכה צה"ל כספים ממשכורתיהם של חיילי החובה לטובת ביטוח חיים. בפרקליטות הסבירו כי סכומים אלו היוו מקור תקציבי למימון מענק מיוחד, שהועבר להורים של חיילים שנהרגו במהלך שירותם הצבאי, פיצוי שהתווסף לתגמולים שמשלם משרד הביטחון למשפחות השכולות. 

לפני כחודש פורסם בעיתון "הארץ" סיפורן של משפחות החללים עידן אלפר ומיכה גוטליב, שביקשו לברר מה עלה בגורל הכספים שנוכו ממשכורות בניהן, והתעניינו לדעת האם עצם הניכוי בוצע בהתאם לחוק. בשנת 2005 עודדה אחת מהמשפחות שני חיילים משוחררים, ניר ויינברג וקרן יפת, להגיש תביעה ייצוגית בשם חיילי החובה שממשכורותיהם נוכו דמי הביטוח, במטרה לקבל בחזרה את הסכום. 

בפרקליטות הצבאית הבהירו שהפרטים עליהם דווח אינם מדויקים כלל, וכי אין ממש בטענות אלו. "הרעיון לנכות סכום ממשכורות החיילים נועד להבטיח יחס שווה ולפצות את המשפחות השכולות באופן שיקל, לפחות בהיבט הכלכלי, על ההתמודדות הראשונית עם האובדן", הדגיש היועץ המשפטי לענייני פרט בפרקליטות הצבאית, רס"ן רוני קציר. "יתרה מזאת, ההחלטה להפסיק את ניכוי הכספים נוגעת לחלוקה תקציבית ואינה קשורה לתלונות של המשפחות או לתביעה שהוגשה בנושא".