צילום המחשה: איתי כהן

שופט בית-משפט השלום בקריית שמונה אימץ את עמדת הפרקליטות הצבאית בעניין. הנימוק: הערכאה אינה מוסמכת לדון ביחסי מפקד-פקוד. המתלונן טען כי מפקדים התעמרו בו והפכו את שירותו ביחידה לבלתי נסבל

שופט בית-משפט השלום בקריית שמונה נמנע מלדון בעניינו של חייל שביקש להוציא צו הרחקה נגד מפקדיו בטענה כי הם מתעמרים בו. החייל, שהגיש את הבקשה התקדימית לפני מספר חודשים, הלין כי מפקדים ביחידתו מתעללים בו נפשית, לכאורה, והופכים את שירותו בבסיס לבלתי נסבל. החייל דרש מבית-המשפט להורות למפקדיו להימנע ממעשיהם, המהווים לטענתו "הטרדה מאיימת", או לחלופין לאפשר לו שלא להתייצב בבסיס.

בטרם הוגשה הבקשה התקדימית, פנו אמו של החייל ועורכי דין מטעמו לגורמים שונים בצבא, וביקשו לפרט בפניהם על "מסכת ההתעללות", כביכול, ממנה סבל החייל. "בבואנו להגיב לבקשה, התעקשנו שבית-המשפט ידחה את הפנייה על הסף, עוד לפני שיבחן את טענות החייל לגופן", סיפרה היועצת המשפטית של פיקוד הצפון, רס"ן רוני יוסטמן. "חוק ההטרדה המאיימת אינו חל על צה"ל, והכלים שהוא מקנה לבית-המשפט לא נועדו לטיפול במערכת יחסים שבין מפקד לפקוד".

בפרקליטות הצפון ציינו כי על החייל המתלונן להפנות את טענותיו לגופים צבאיים המטפלים בנושאים אלו, דוגמת נציב קבילות החיילים או המשטרה הצבאית החוקרת. "ההתבססות על החוק למניעת הטרדה מאיימת עשויה הייתה ליצור תקדים מסוכן, שיחתור תחת עקרונות היסוד המהותיים לתפקוד צה"ל, כמו המשמעת הצבאית ויחסי המרות הקיימים בין מפקד לחייליו", הוסיפה רס"ן יוסטמן.

בית-המשפט אימץ את עמדת הפרקליטות הצבאית בעניינו של החייל, וקבע כי החוק אינו מתייחס למסגרת הצה"לית, שבה המשרתים נתונים למרותו של הדין הצבאי, תוך כפיפות מוחלטת לנהלים משמעתיים נוקשים וברורים. לפיכך, קבע השופט, בית-המשפט אינו הערכאה המוסמכת לדון בטענות שאותן העלה החייל, היות שמתיאור המקרים עולה כי לא בוצעה הטרדה מאיימת בסביבה אזרחית. בית-המשפט אף ציין בהחלטתו כי ממילא לא הייתה נתונה בידיו סמכות של ממש לדון בעניין, מאחר שבטרם הוגשה הבקשה לבית-המשפט, הגיש המתלונן קבילה בנושא לנציב קבילות החיילים.