צילום ארכיון: חגי הירשפלד

1,300 בני ישיבות הסדר משרתים כיום בצה"ל – כ-90 אחוז ביחידות לוחמות. בני"שים ישרתו בספינות חיל הים, בחיל ההנדסה, במערך ההובלה ואפילו במג"ב, אולם יש גם חילות שמעדיפים לוותר על תרומתם. עוד חידושים: מסלול ייחודי שישלב בין הלימודים בישיבה לעתודה הרפואית. ומכינה קדם-צבאית ראשונה לדתיות - הזוכה לגידול משמעותי בנרשמות


1,300 בני ישיבות הסדר משרתים כיום בצה"ל - נתון המבטא עלייה של עשרה אחוזים בהשוואה למצב אשתקד. 88 אחוז מתוך בני הישיבות משרתים כלוחמים ביחידות קרביות. 

בתקופה האחרונה הולכת ומתחזקת מגמת הגיוס של הבני"שים, לא מעט בזכות מאמצי איגוד ישיבות ההסדר, שהגביר את פעילותו לשילוב בני הישיבות בצה"ל. "האיכות והמוטיבציה של בני הישיבות הן נכס שאין שני לו", אמר מנכ"ל האיגוד, איתן עוזרי.

לדברי סמנכ"ל האיגוד, אליעזר דויטש, הישיבות האחרונות שאושרו על-ידי שר הביטחון, וכן אלו שנמצאות על סף אישור כזה, ממוקמות בעיקר בפריפריה. "העובדה הזו מקדמת תהליכים חברתיים", קבע דויטש. "אנחנו עדים לתופעה שבה בוגרי ישיבות המשלימים את שירותם הצבאי, בוחרים לשוב ולהתיישב דווקא ביישובי ספר".

פותחים דלתות

שילוב בני ישיבות ההסדר ביחידות צה"ל החל לתפוס מקום מרכזי יותר ויותר, עם פתיחת אפשרויות שיבוץ חדשות בעבורם בחיל הים ובמערך התובלה. כעת ממשיכים גופים שונים לשקול האם לאפשר לבני"שים להתגייס למערך הנ"מ של חיל האוויר ולמשמר הגבול. "אני חושב שהתנאים כיום בצבא הרבה יותר מתאימים לתלמידי הישיבות מאשר בעבר", אמר ל"במחנה" הרב הצבאי הראשי, תא"ל אביחי רונצקי. "כמי שמבקר ביחידות רבות, אני חש שמידת שביעות הרצון מבני ישיבות ההסדר - גבוהה מאוד".

בחודש מארס האחרון התגייסו לחיל ההנדסה הקרבית עשרה בני"שים, במסגרת פיילוט ראשון מסוגו. החיילים צפויים לעבור הסמכה מקצועית מתאימה בזרוע היבשה, שלאחריה יפעילו רכב סיור בלתי מאויש באזור מעבר כיסופים ברצועת עזה.

22 בני"שים נוספים גויסו לפני שבועות ספורים לשורות מערך התובלה הצבאי, והם ישובצו בעוד מספר חודשים כנהגי משא. במערך הוחלט לקלוט את בני הישיבות, שהכשרתם נמצאת כעת בעיצומה, לאור ירידה במספר המתגייסים במחזורים האחרונים. בטרם אושרה היוזמה, וידאו באיגוד ישיבות ההסדר כי פקודות השילוב הראוי מיושמות בהכשרת הנהגים, וכי העברת התכנים לא נעשית על-ידי בנות.

באיגוד הביעו שביעות רצון מהצטרפות הבני"שים למרכז ההובלה, וגילו כי במערך הופתעו מהשתלבותם המהירה של תלמידי הישיבות. באיגוד מייחסים חלק ניכר מההצלחה לביקורים התכופים של נציגים מטעמם וכן לקשר ההדוק עם רבני הישיבות. באחרונה הגיעו קציני מערך ההובלה לישיבות, במטרה לשוחח עם קבוצות צעירים ולהסביר להם על המקצוע ועל תרומתו לצה"ל. בעקבות זאת, הצטרפה קבוצה נוספת של תלמידים לפיילוט הייחודי, ומחזור חדש של בני ישיבות עתיד להתגייס למערך בחודש אוגוסט הקרוב.

גם ביחידות משמר הגבול הפועלות באזור ירושלים, הביעו בחודשים האחרונים נכונות לקלוט בני"שים. המגעים בין האיגוד למג"ב יימשכו בתקופה הקרובה, אך כבר כעת ברור כי אין כל משמעות לכך שמדובר ביחידה שאינה חלק מצה"ל. במקביל, עשרה מש"קי יהדות, שישלימו בשבוע הקרוב את הכשרתם, ייקלטו במשמר הגבול - לראשונה בתולדות מג"ב. 

יו"ר הוועדה הקרואה של ירוחם, האלוף (מיל') עמרם מצנע, שפיקד על המסלול הראשון שנפתח לבני"שים בשנת 1971, במסגרת תפקידו כמג"ד שריון, סיפר ל"במחנה" כי תרומתם של בני הישיבות לעיר יוצאת דופן. "הנקודה החשובה ביותר בעיניי היא שדווקא כשהם חופשיים לצאת לדרכם, הם מביעים נכונות להישאר ולהתפתח כתושבי העיר. ביחד הם יוצרים מערכת שלמה של קהילה וחברה", העיד.

רוצים חי"ר

בני ישיבות ההסדר יקבעו תקדים נוסף, עת ישרתו לראשונה על ספינות דבורה של חיל הים. באיגוד ובזרוע הים שוקדים על צירוף 15 בני"שים למערך כלי השיט כבר בתוך כחודשיים, אולם סביר להניח כי גיוסם יידחה למחזור מארס 2009. בשבועות הקרובים יחלו בחיל הים לשווק לרבני ישיבות ההסדר את תפקידי הלחימה המוצעים בעבור תלמידיהם ולהבהיר את חיוניותם, מתוך הבנה כי הרבנים מהווים דמות משפיעה ומכרעת בעיני אוכלוסיית הבני"שים. "אחת מהבעיות שאנו מתמודדים עמן כיום בקרב בני הישיבות, היא ההתמקדות ביחידות השדה. רבים מהם תופסים שיבוץ שאינו ליחידת חי"ר - כתפקיד ג'ובניקי", סיפר גורם צבאי המעורה בנושא. "חוסר המודעות הזה פוגע לעתים גם במוטיבציה להתגייס לחיל הים".

לצורך האצת תהליך הגיוס לספינות של צה"ל, צפויים מפקדים בחיל הים להשתתף בהכנה מיוחדת לקראת קליטת הבני"שים, במהלכה ילמדו על אורח חייהם המיוחד. "השירות בחיל הים קשה אך מאתגר", ציין גורם בזרוע. "אנו שמחים על גיוסם הקרוב של בני ישיבות ההסדר, ובטוחים שהם יגיעו עם הרבה מוטיבציה ורצון לתרום ולתת מעצמם למען צה"ל".

האפשרות לשילוב בני"שים בתפקידים שונים בחיל הים הועלתה לראשונה לפני מספר חודשים, כשנציגי הזרוע הציגו את הרעיון בפני ראשי איגוד ישיבות ההסדר. בין היתר, נשקל שיבוץ של בני הישיבות גם במערך ספינות הטילים והצוללות, אולם תוכנית זו ירדה מהפרק, לנוכח משך שירותם הקצר יחסית של הבני"שים - שנה וארבעה חודשים בלבד, וכן בשל מורכבות הקיימת בתחומים שונים על גבי הסטי"לים.

על-פי התכנון כעת, ישרתו בני הישיבות בתפקידי לחימה על שתיים עד ארבע ספינות מסוג דבורה, המשתייכות לבסיס אשדוד של חיל הים. הספינות מסיירות, בין היתר, גם בגזרת עזה לצורך משימות ביטחון שוטף ומניעת פעילות טרור. כחלק מהתאמת השירות בדבורות למתגייסים החדשים, ירכוש החיל אמצעים שונים שיסייעו לשמור על הכשרות, ואף יוצבו בהן מיחמים שיחליפו את מתקני המים בספינות, האסורים לשימוש בשבת. בנוגע לבעיה אחרת שהתעוררה - היעדר אפשרות להתפלל במניין - נקבע כי מאחר שהחיילים עוסקים במשימות מבצעיות ראשונות במעלה, הם יהיו פטורים ממצוות המניין ויורשו להתפלל ביחידות.

מהישיבה לעתודה

בחודש אוגוסט ייפתח מסלול ראשון מסוגו לטובת הבני"שים, שישלב לימודים בישיבה עם שירות במערך הרפואה של צה"ל. התוכנית, שמקורה ביוזמה שנהגתה בישיבת ההסדר פתח תקווה למען תלמידיה, אושרה באחרונה באמ"ש, במפקדת קצין הרפואה הראשי ובאיגוד ישיבות ההסדר. המסלול יכלול שנת לימודים בישיבה, במהלכה יתכוננו בני הישיבות גם לבחינה הפסיכומטרית ויוכלו לשפר בגרויות, בתיאום עם הצבא. הקבלה לעתודה מותנית באישור גורמים בישיבה וועדת קבלה שבה חברים נציגים מאמ"ש ומחיל הרפואה.

עם סיום הלימודים, יירשמו בני הישיבה לאחת מארבע הפקולטות לרפואה בישראל, ואלו שלא יצליחו להתקבל - ימשיכו במסלול הרגיל שעושים בני"שים. הצעירים שיעברו את המיונים בהצלחה, יתגייסו לצה"ל לאחר שבע שנות לימוד, ויצטרפו למערך הרפואה הצבאי לשירות של ארבע שנים וחצי. בתום שנתיים של שירות, כשתפקיד הרופא הגדודי מאחוריהם, יוצע לבני"שים הרופאים לצאת לחצי שנת חופשה ללא תשלום למטרת לימודים בישיבת ההסדר. בישיבת ההסדר פתח תקווה מתכוונים להעמיד מערך ליווי לטובת התלמידים לאורך המסלול כולו. 

לא כולם מרוצים

"הבני"שים הנם חיילים איכותיים ביותר, בעלי יכולות גבוהות ותחושת שליחות חזקה מאוד. לכן, חלק מהמפקדים מצטערים כי מסלולם של בני הישיבות מקוצר, ואחדים מהם אף מבקשים מהתלמידים להישאר בשירות עוד מספר חודשים", גילה תא"ל הרב רונצקי. "בסופו של תהליך, גיוס בני הישיבות תורם לקירוב לבבות, בעיקר במחלקות של חיילים דתיים וחילוניים, וחשוב שהם ימשיכו להשתלב בכל יחידות הצבא".

עם זאת, לא כל התפקידים הקיימים נמצאו מתאימים לצרכים הייחודיים שמכתיב גיוס תלמידי הישיבות. בחודשים האחרונים נעשה ניסיון לשבץ בני ישיבות הסדר בגדודי המעברים של המשטרה הצבאית ובתפקידים עורפיים בחיל. איגוד ישיבות ההסדר הביע את הסכמתו ליוזמה ואף הסכים לביצוע פיילוט מתאים, אולם במפקדת קצין המשטרה הצבאית הראשי דחו לפי שעה את הרעיון, וקבעו כי בשלב זה לא ייפתחו שערי החיל בפני הבני"שים.

גם בחיל מודיעין השדה הוחלט להימנע מגיוס בני ישיבות במחזור אוגוסט הקרוב. גורמים בחיל נימקו את החלטה בכך ששירותם של תלמידי הישיבות שכבר הצטרפו לחיל - לא הוגדר כמוצלח דיו. הסיבה לחוסר שביעות הרצון נעוצה, בין היתר, בסירובם של שלושה בני"שים להשתתף בקורסי הכשרה שסגל ההדרכה שלהם הורכב מחיילות.

יוצאות מהבועה

התאמת המסגרת הצבאית לציבור הדתי עשויה גם להוות הסבר לעלייה שנרשמה במספר הבנות הדתיות שנרשמו השנה ל"צהלי", המכינה הקדם-צבאית הראשונה לבנות דתיות. המוסד, שהחל את פעילותו לפני שנתיים בלבד, יכפיל את מספר החניכות בשנת הלימודים הבאה. במכינה מייחסים את מגמת הגידול הזו לשיעור הגובר של בנות דתיות המבקשות להתגייס לצה"ל, אך לא רוצות לוותר על שנת ההכנה.

בימים אלו משלימים ב"צהלי" את תהליך ההרשמה לשנת הלימודים התשס"ט. לאחר שבשני המחזורים הראשונים למדו במכינה כ-20 בנות, מסתמן כבר עתה כי בשנה הקרובה ייקלטו במוסד כ-40 חניכות. במכינה אף ציינו כי בקרוב ייערך יום מיונים נוסף לקראת השנה הבאה. 

במסגרת השהות במכינה, לומדות הבנות לחיות בחברה מגוונת ו"לצאת בהדרגה מהבועה", כפי שמגדירים זאת ב"צהלי". "הנערות מגיעות מרקעים שונים ויוצרות קבוצה אחת מגובשת", סיפרה מנהלת המכינה, מיכל נגן. "צוות המורים מגוון בדעותיו, והחניכות מתנסות בהתנדבות ובנתינה לזולת וגם מתוודעות לסוגי אוכלוסייה שונים: חרדים, חילונים וערבים ישראלים".

במכינה מתגאים בהישגי הבוגרות הראשונות, שהתגייסו לצה"ל לפני כשנה. כיום הן משרתות, בין השאר, בתור לוחמות איסוף בחיל מודיעין השדה, ובתפקידים שונים בחיל החינוך והנוער ובחיל המודיעין. 

השתתפו בהכנת הכתבה: אלעד ארדן ואור הויבן