אני יומיים בעבודות רס"ר, ויש לי עוד יום אחד. משה, הרס"ר, הוא יצור לא מהעולם הזה- אומנם אין לו שפם כמו לרס"ר ממוצע, אבל יש לו את כל התכונות הרס"ריות המצויות- חוץ מזה שהוא מכוער אש, הוא טיפש ובאופן כללי חרא בנאדם. אני מנסה להסביר לו שאם אני עובד בשמש מהבוקר, ועכשיו כבר צהריים, אני חייב איזה הפסקה קצרה, לשתות משהו, לאכול. אבל הוא- קודם תגמור לנקות, אחר כך נדבר.  

 אז אני ממשיך לנקות, בינתיים אני רואה את כל החברים שלי מהמדור עוברים בדרך לחדר אוכל, ואני מת ללכת לאכול איתם- אבל משה אמר שאני צריך לגמור לנקות. אני לא שוכח שכל זה קרה בגלל השוטרת הצבאית שנתנה לי את הדוח. מתברר שקוראים לה דנה, אכן שם של שרמוטה...

אני אחכה לה בסיבוב בפעם הבאה שאראה אותה... או יותר נכון – היא תחכה לי בסיבוב....

מנייאקים....