הימים פשוט רצים להם ואני לא מספיקה למצוא זמן לכתוב...

מלימה נסענו לאיקה – משהו כמו 5-6 שעות וזה נקר קצר (בארץ זה כמו ת"א – אילת... המרחקים מקבלים משמעות אחרת בחו"ל). מאיקה לוקחים מונית ל"הוואקצ'ינה" שזה האואזיס של פרו עם סקי חולות מ ג נ י ב ! – לא הצלחתי כמעט להגיע לפסגה...זה היה קשה פחד. ישנתי ב- casa de arena  - מקום פשוט גן עדן ממש מומלץ. חדרים פזורים, מוזיקה מעולה, בריכה מקסימה, בר והכל כל כך פשוט ונפלא.. אין לי מילים.

אחרי 2 לילות בהואקצ'ינה, המשכנו ל naska lines – טיסה של חצי שעה במטוס קל שחולש מהאוויר מעל צורות גיאומטריות – לא יאומן שהטבע יצר דברים כאלו (או שמא זה ידי אדם....הם ימשיכו לספר שזה הטבע כדי להביא תיירים).

הטיסה הייתה כל כך dizzy ונהייתי לבנה כמו סיד. אורי לא חש את הדם ברגליים וכשנחתנו הדבר הראשון שרציתי לעשות זה לשכב על הרציף ולהרים רגליים ולנשום אוויר צח.

יצאנו לטיול קצר לקברי האינקות, למפעל זהב ולמפעל קרמיקה. כשנכנסנו לאיטרנט קפה גילינו שזוג חברים של אורי מטיול הצ'ילה עכשיו באיקה אז לקחנו אוטובוס חזרה לשם כדי לפגוש אותם..זה הכיף בטיול! – ספונטניות ושלא ממהרים לשום מקום!