|
אוי השביזות!קדימה להוציא תממחטות ואת מצבור הרחמיםcrack
|
אני מתחילה דווקא מסוף המסלול... את ההתחלה נשלים ברשומות הבאות:) אז כמה שכתבתי ברשומה הקודמת, מחר אני אמורה לסיים מסלול, למה אמורה?! כי אני לא יהיה בטקס סוף מסלול שלי {זה הזמן לדמעות....} אז תחילתו של הסיפור הוא ביום שבת ה-20 לאוגוסט. היו היה בסיס ושמו מתכים, הבסיס בו אני משרתת... השעה 18:00 וסוף סוף יורדים משמירה, אין שמחה ממני... טוב אני יורדת מהשמירה הווסט והכול עדיין עלי ויש לנו מדרגה גבוהה שיורדים אותה לשביל בטון צר ואני, ברוב גאונותי בכישרון בלתי נעלה ירדתי אותה חצי על בטון חצי על החול מה שהביא לגלבה {נפילה} ועיקום רציני של הרגל! במקרה גם כל העולה ואחותו ישב בחוץ ממש ליד...ואז החופ"ל בא ועזר לי להגיע לחדר הגענו לחדר הורדתי נעליים...ואז, ואז התגלתה עוצמת המכה! רגל סגולה, בגודל של 3 רגליים אולי ועקומה למדי... טוב מה עושים, פונים לביה"ח...... הגענו לביה"ח האורטופד מקבל אותי, מכאיב לי, אני בתגובה מרביצה לו...צילום ו....הוא גאה להודיע לי שלא שברתי את הרגל רק מתחתי את הרצועות ושהוא מעניק לי 3 גימלים. טוב חוזרים לבסיס בחצות וכל הלילה שוכבים במיטה ובוכים מכאבים {כן זאת עוד נקודה לדמעות וממחטות} למחרת אני מתעוררת בבוקר, מתקשרת לקובבה {המ"מ שלי} ושואלת אותך אם ואיך אני יוצאת הביתה. והיא מרוב שהיא דואגת לנו, אוהבת אותנו ואיכפת לה מאיתנו מודיע לי שאני יוצאת בכוחות עצמי הביתה מתווכחים קצת {כי אני לא יכולה לצאת בכוחות עצמי התחנה במרחק 500 מי והכול אני עושה בקפיצות על רגל אחת....} ובסוף המפקדת שלי דואגת שאיזה נהג מהבסיס יוציא אותי עד לתחנה המרכזית בבאר שבע. הגעתי הביתה איכשהו {עם התרסקות אחת בדרך...זה הזמן לרחמים...}ואז למחרת נסעתי למרפאת חיילים {כאן זה הזמן לרחמים...} מרפאת חיילים הפנו אותי לביה"ח נהריה, ביה"ח נהריה הפנה אותי לביה"ח 10 וביה"ח 10 הפנה אותי לרמב"פ. בסופו של דבר קיבלתי עוד 7 גימלים וחזרתי הביתה תשושה למדי... במהלך הגימלים חברה שלי שגם היתה בגימלים באה לבקר אותי והכול היה נחמד, עד שירדתי את המדרגות בבית והופ נפלתי שוב על הברכיים....{שוב, כאן מזילים דמעה} טוב הלכו ונגמרו גם הגימלים האלה ואני חוזרת לרופא {שאני עדיין צורחת מכאבים, חייה על אופטלגין רגל סגולה נפוחה ועקומה} ואז נזכרים לספח אותי לר"מ 2 בשעה טובה... מחר ב-7:30 בבוקר יש לי טור לאורטופד...
ועכשיו, עכשיו אחרי שסיפרתי לכם את כול הרקע...זה הזמן לשביזות, ויש בשפע! מחר 1-8-05 פלוגת גרניט מסיימת מסלול לוחמים, ואני!?אני בזמן הזה יהיה בבית! אני לא יהיה בטקס סוף מסלול שלי שזה ממש משביז אותי.. והדבר היחיד שיש למ"פ שלי להגיד לי זה לא נורא כולה טקס סוף מסלול, במקום לנסות לעזור לי! ועוד שבוז 4-8-05 מתחיל קורס חובשים, קורס שנלחמתי לצאת אליו {אני יספר בהזדמנות אחרת} שעשיתי הכול כדי להשתתף בו, גם לשם אני לא יגיע...
קיצר החיים בזבל... אז קדימה, זה הזמן לרחמים...
|
תגובות |
|
וואיוואי
4/22/2006
שם המחבר : תבונה
יווו רותם את כזאת שמנה שמזיינת ת'שכל כ"כ הרבה שזה עצוב...
מגיע לך בכלל להיות בטקס לקבל ת'סיכה המזדיינת הזאת ?!?!
כלהמסלול לא עשיתכלווהיית בגימלים...
הא כן... את גם מכוערת!!
|
החיים בזבל...
8/31/2005
שם המחבר : בן
קודם כל תהיי בריאה... הכי חשוב.
רחמים... טוב אולי קצת.. גם לי היה סיפור דומה נפצעתי בתאונת טוסטוס לפני קורס חובשים. אבל אחרי 3 חודשים בדימלים וטרטורים שמו אותי להיות חמ"ליסט בבסיס מגעיל. הקמב"צ שלי ואני לא מסתדרים אבל לפחות יש סמב"ציות נחמדות.. נראה מה יהיה.
ואכן החיים בזבל.
|
|
|
|
|
שבוז הוא פורטל המיועד ל מתגייסים,
חיילים וחיילים
משוחררים. שבוז כולל מידע מעודכן ורלוונטי על
צו ראשון. תפקידים, קורסים,
מיונים, תאריכי גיוס,
רשימת ציוד,
טירונות, חיל השריון, חיל רגלים (חי"ר), חיל תותחנים, חיל הנדסה (הנדסה קרבית), חיל הים, חיל הרפואה, חיל האוויר, חיל החימוש, חיל שלישות, חיל החינוך, חיל המודיעין, מג"ב, גולני, אגוז, שלדג, סיירת מטכ"ל, 669, דובדבן, עוקץ, חובלים, קצין העיר, בית החייל, משכורת צבאית, חר"פ,
גימלים,
קצונה, הנחות לחיילים,
עבודה מועדפת, פיקדון אישי, מענק שחרור,
פסיכומטרי, בגרויות, כנס משתחררים ועוד.
|
|