|
|
|
|
| elybikoret-ביקורות על הצגות |
עודכן ב- 16/07/2011
|
|
 |
|
|
| הבלוג יעסוק בביקורות על הצגות ומופעים המועלים על בימותינו כדי שמי שרוצה
לראות הצגה ידע מה מצפה לו
וזה שראה ישווה את דעתו עם דעה של אחר
ביקורת על "מישהו שישמור עלי"-הבימה -צוותא
ביקורת-מישהו שישמור עלי-פרנק מקגינס-הבימה-צותא
בזמן האחרון עם ההכנות לשיפוץ בנין הבימה התחיל התיאטרון להציג באולם
צוותא בתל אביב.
הבמה בצוותא מתאימה להצגות קאמריות בלבד
וכנראה שהבימה תעביר לצוותא הצגות כאלו בעתיד.
"מישהו שישמור עלי" מאת פרנק מקגינס בבימויה
של טטיאנה קנליס אולייר מתאימה לבמה זו.
המחזה הינו מחזה על שלושה שנחטפו בשנות
השמונים בלבנון ונמצאים כלואים.העלילה מתרחשת כולה בחדר כאשר שלושתם
כמעט ולא זזים כי הם קשורים
בשרשראות ברגליהם ללא אפשרות לזוז הרבה וכמעט ולא מתנועעים.שם המחזה
לקוח משם של שיר ששרה אלה
פיגרלד בתחילת המחזה ושאחד החטופים היה לוקח
איתו לאי בודד.
השלושה נחטפו על לא עוול בכפם.
באו ללבנון כל אחד מסיבה אחרת אבל שלושתם אין
להם קשר כל שהוא לסיכסוך בלבנון או במזרח התיכון
כל השלושה באו באין ברירה מסיבות כלכליות
לצורך פרנסה.
מי ישמור עליהם.השלושה אחד אמריקאי-רופא-זהר שטראוס,
השני אירי-עיתונאי-דב ריזר והשלישי
אנגלי-מורה-יגאל שדה.
האם ממשלת לבנון,האם המדינות שלהם,האם הכח הבינלאומי.
מתברר שרק האירי-מדינתו שמרה עליו.[אסור לשכח כי המחבר הוא אירי]
כדי לשמור על שפיות הדעת הם יורדים אחד על
השני ביחוד האנגלי והאירי,מתפרצים כשנזכרים במצבם
ודאגותיהם לקרובים שבחוץ,מבלים את זמנם בתאור
פנטזיות או מה עבר עליהם בחוץ ,כותבים מכתבים
דמיוניים אחד לאימא השני לאישה השלישי להורים
וכל זאת כדי להעביר את הזמן ולחזק אחד את השני.
"אנו לא צריכים שהערבים יהרגו אותנו .אנו עושים
זאת לעצמנו לבד"
אומר אחד הכלואים בחדר.
התפאורה הינה חדר בו רואים קיר בלוקים,דלת ברזל
בצבע ירקרק עם מאוורר מסתובב ופתחי אויר,משרתת
היטב את ההצגה.
למרות שאין עלילה ומתח בהצגה היא אינה משעממת
ואתה דרוך לכל אורכה זאת הודות למשחק הטוב של
כולם והבימוי.
התרשמתי במיוחד ממשחקו של הרופא-זהר שטראוס
והצטערתי שלא יכול היה לשחק עד הסוף עקב מותו במחזה.
הצגה יפה,רצינית,כבדה, עדכנית המנסה להיות
אקטואלית אך לדעתי רחוקה מאיתנו.
"יש גהינום ואני עמוק בתוכו.בחלומות שלי אני מאוד חופשי
אני אף פעם לא חולם שאני
כלוא[אומר האנגלי]אדם הנמצא לבדו עשוי להרגיש
לפעמים רחמים על עצמו"
הוא לא לבד.הוא עם עוד שלושה אבל לבד כי אין
מי שישמור עליו.
לראות או לא לראות-כן אפשר, מענין.
elybikoret@gmail.com
קישור לביקורות נוספות:
http://www.israblog.co.il/347368
נכתב על ידי elybikoret , 12/12/2006 17:45
|
|
|
|
|
787לידי מקבת ממצנסק-ביקורת-שוסטקוביץ-האופרהcrack
|
12/3/2011
|
|
|
787לידי מקבת ממצנסק-שוסטקוביץ-האופרה צילומים-אלי ליאון לפני 13 שנה הועלתה בארץ האופרה "לידי מקבת ממצנסק"כהפקה משותפת עם תיאטרון קירוב(היום מרינסקי).הבכורה הוצגה בארץ ולאחר מכן פעמים רבות בסנט פטרסבורג. האופרה נכתבה על פי סיפור מאת ניקולאי לסקוב. רבות האופרות שנכתבו במאה ה20 אך מעטות האופרות שהיתה להן השפעה תרבותית ומוסיקלית כאופרה זו. בנוסף היתה לאופרה גם השפעה חברתית ופוליטית. זאת האופרה היחידה,למיטב הידיעה,שזכתה למאמר מערכת שנתיים לאחר הבכורה וזאת לאחר שהיתה לה הצלחה רבה הן בבריה"מ והן בעולם. יש הטוענים שמאמר מערכת זה נכתב על ידי סטלין בעיתון פרבדה לאחר שראה אותה, הזדעזע מהדברים שראה ושמע ולא יכול היה להשלים עם גסות הרוח של היצירה,המוסיקה העוצמתית ועוד. במאמר נכתב שזה כאוס במקום מוסיקה והיא גונתה בצורה מפורשת. הבכורה הראשונה נערכה ב1934 ולאחר המאמר כדי לשמור על יחסים תקינים עם השלטונות למרות ששוסטקוביץ לא היה מלחין שהיה מוכן להיות משועבד לשלטון ולעשות כל מה שהשלטון רצה,הוא שינה את הנוסח.הוא עידן את האופרה,שינה חלקים ממנה ובתזמור,העוצמה של המוסיקה הונמכה, שינה את שמה ל"קתרינה איזמאיילובה" והבכורה השניה שלה התקימה 29 שנה מאוחר יותר דהיינו ב1963. כעת מוצגת באופרה הגירסה הראשונה ולדברי הבמאית גירסה זו מענינת יותר ומראה את הכח של המוסיקה להכעיס ולגרום לפוליטיקאים להזיע. מה הרגיז את סטלין.העוצמה התזמורתית שהיתה אז חדשה ובמיוחד באופרה,המוסיקה שהיתה מוסיקה של אוירה, מוסיקה שחידדה את העלילה וזרקה רמזים לדברים שעמדו לקרות.בנוסף השפה הוולגרית ,שפת הרחוב של הפועלים ועוד. עם כל זאת היא אחת האופרות החשובות שנכתבו במאה ה20 עם משמעות חשובה. הוא עוסקת בין השאר בנשים ובמעמדן והיא אחת מיצירות המופת שנכתבו במאה שעברה. התזמורת באופרה היא ענקית ובנוסף יש "בנדה" של 14 נגני כלי נשיפה שיש להם תפקיד נכבד במהלכה והנגנים נמצאים הן על הבמה והן משני צידי היציע שבאולם. יש חלקים באופרה בהם העוצמה של התזמורת מעפילה על הזמרים וזאת בהתאם לפרטיטורה. לאורך כל האופרה התזמורת היתה במיטבה. שוסטקוביץ השתמש בכל כלי שבתזמורת ועל ההרכב העצום הזה הכולל תזמורת,מקהלה וזמרים רבים שלטה ביד רמה וקשה המנצחת קרי-לין וילסון ילידת קנדה ממוצא אוקריני. יש באופרה דמויות רבות אך רק שלוש דמויות מרכזיות והן האב-ולדימיר בראון,קתרינה-אנה שפז'ינסקאייה והמאהב-סרגיי-רומן מורביצקי. העלילה הנה לא מורכבת.אישה עניה נישאת לסוחר עשיר. לאחר 5 שנות נשואין אין להם ילדים.היא טוענת שהאשם הוא הבעל. היא משתעממת בבית,מרגישה כלואה בו וכאשר הבעל נוסע לעסקיו היא מתחילה ברומן סוער עם אחד הפועלים.חמה משגייח עליה ומפריע לכוונותיה.בהזדמנות הראשונה היא נותנת לו רעל עכברים עם הפיטריות שביקש. גם הבעל עומד בדרכה וכאשר הוא מפתיע אותה היא ומאהבה-סרגי הורגים אותו. שוטה העיר מגלה את הגופה במחסן וביום חתונתה עם מאהבה מודיע למשטרה. הם נעצרים, מועברים לסיביר ובדרך סרגי חושק באישה צעירה אחרת.היא רוצה גרביים ובעורמה קתרינה נותנת לו את גרביה והיא שעדיין אוהבת אותו לא חושדת בדבר.כאשר קתרינה רואה שהוא בגד בה ומוסר את הגרביים לצעירה דוחפת אותה לנהר ומתאבדת כי לכל חטא יש עונש ואין לה בעצם עבור מה לחיות. לשפז'ינסקאייה קול חזק,נעים ,עשיר בגוונים והיא הנמצאת ושרה רוב הזמן על הבמה עמדה בכך היטב אך היה חסר לי קצת רוך,עדינות,רגש,רומנטיקה ביחסיה אל מאהבה. הורגש סוג של קרירות ביחס אולי בגלל אופי התפקיד-אישה אכזרית,רוצחת. למרות מעשיה היא זוכה לרחמי הקהל ואהדתו.קתרינה שונה כגיבורה מהאופרות המוכרות לנו. היא נכנסת כמיואשת ומשך הזמן משנה את התנהגותה והופכת לגיבורה חזקה. אין אנו יכולים לסמפט אישה כזו כי אין שום דבר סימפטי בה .היא רוצחת בדם קר ובכל זאת אנו מרגישים משהו כלפיה. היא עוברת מיאוש למעשים ומשלמת בסוף את המחיר. האב-ודימיר בראון היה מצויין.בבס הבריטון שלו ומשחקו הוא הוכיח פעם נוספת את יכולתו למלא תפקידים ראשיים לא פחות טוב מאורחים מחו"ל ולעתים קרובות אפילו טוב יותר.הוא היה רשע,שתלטן,בעל תשוקה עזה, אך גם, לפחות בדיבור, מתחשב בצרכי אישה שבעלה רחוק ממנה. סרגי-רומן מורביצקי-תפקידו כמאהב ואהבתו היו למראית עין בלבד כאשר מטרתו היתה סיפוק מיני ריגעי ותועלת לא מינית נטולת רגש וכבוד אל האישה.בכל אלה הצטיין היטב. ראוי לציון ולדימיר מטורין בשירתו בשני תפקידיו הקצרים-כומר ואסיר זקן שהיה נהדר ובעל בס עמוק והערב לאוזן וכן דאג ג'ונס כשוטה הכפר. כן היו טובים מאוד הזמרים הישראליים נח בריגר-מפקד המשטרה,יאיר גורן,ליליה גרצובה-אקסיניה,איילה צימבלר-סונייטקה,אלה וסילביצקי ופליקס ליפשיץ. התזמורת היתה במיטבה.נגינתה היתה הן עוצמתית כנדרש והן מרגשת בקטעים הרבים שהיא המרכז. המקהלה הגדולה הודרכה היטב על ידי מנצחה ישי שטקלר הבימוי של יוליה פבזנר בעקבות הבימוי המקורי של אירינה מולוסטובה היה טוב, שמר על קצב הנכון של העלילה ועידן סצינות בוטות.החלטה נכונה היתה לבטל את ההפסקה השניה ולהציג את שתי המערכות האחרונות ברצף. התפאורה ג'ורג' ציפין מבנה עשוי קרשים מעץ בזויות שונות בהתאם לתמונות השונות לא הרשימה במיוחד. מעצב התלבושות עיצב נכונה את הלבוש של תושבי מצנסק העניים והפשוטים ושל הסוחר העשיר ומשפחתו. התאורה-ולדימיר לוקסביץ והתנועה-מינה קנטושוב היו טובות. לראות או לא לראות: אופרה שונה מהאופרות האיטלקיות המוכרות,יצירה כבירה מיוחדת,מבוצעת היטב שחובה לחובב אופרה לראות. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 11/3/2011 09:00 הרוצה לראות תמונות מההצגות מוזמן להכנס לאתרי www.elybikoret.022.co.ilאנימזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי מ1.6.10 והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר. ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10 אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו הכתובת www.elybikoret.022.co.il
|
|
|
[לקריאת התגובות]
[הוספת תגובה]
סה"כ תגובות: 0
|
|
|
|
782גיבורים-ביקורת-הבימהcrack
|
11/3/2011
|
|
|
782הגיבורים-ז'ראלד סיבלראס-הבימה צילומים-אלי ליאון ז'ראלד סיבלראס הנו דרמטורג ושחקן צרפתי.הוא כתב בשנת 2003 את המחזה"גיבורים". המחזה מתרחש ב1959 בבית חולים צבאי צרפתי בו שוהים שלושה חיילים ממלחמת העולם הראשונה. ההצגה הוגדרה כקומדיה ,אם כי זאת בעצם דרמה המלווה בכאב והמתארת את חייהם של שלושת הגמלאים המבלים את חייהם המונוטוניים בזכרונות מהעבר,תכניות דמיוניות להווה וללא עתיד. המחזה הוצג בהצלחה בפריז וב2005 הופיע בגרסה אנגלית בתרגומו ועיבודו של תום סטופארד וזכה להצלחה גדולה בעולם וכן לפרס לורנס אוליביה לקומדיה. השם הצרפתי הראשון שניתן למחזה היה "הרוח בעצי הצפצפה"אך הוחלף כדי להבדילו ממחזה אחר בשם קרוב לזה. רבים הם הקטעים הליריים והפיוטיים שבמחזה. שלושת גיבורי המחזה הנם אנשים מבוגרים והם חייבים להעסיק את עצמם במשהו. הם רוקמים תכניות לצאת מבית החולים ,בו הם רואים משהו כבית סוהר, אל המרחבים, אל עולמות רחוקים-הודו סין או עצי הצפצפה הנראים מהמרפסת שלהם. לכל אחד משלושתם או פגם גופני או אותות של זיקנה,סניליות או מחלה. אתה צוחק ממעשיהם אך אם עברת גיל מסויים ליבך נצבט במחשבה שגם אתה עלול להגיע למצבם אי פעם. זאת קומדיה אנושית מאוד שלא גורמת לך לצחוק בקול רם אך אתה מחייך,מרחם,משתתף בחוויותיהם של הדמויות ומתיחס אליהם בחיבה,בסימפטיה. חייהם בבית החולים משעממים.הם דוקרים בחביבות אחד את השני ,מעליבים איש את רעהו וכך באפס מעשה מבלים את שארית חייהם. גוסטב -יוסי פולק שגם ביים את המחזה, מדמיין לעצמו שהנו ממשפחה אריסטוקרטית.מתנשא במקצת,דמיונו מפותח.אינו בוחר ומבחין בין אמת לשקר ויש בדבריו ערבוב בין הדמיון למציאות.הוא יוצר טיפוס נפלא של"משוגע רשמי" סנילי הרוצה לנסוע להודו סין וכאשר שואלים אותו מה יעשה שם עונה בפשטות ובהגיון "אז מה אני עושה פה".בשבילו ובשביל חבריו הודו סין ופיקניק זה אותו דבר. פרנאנד-ספי ריבלין יש לו "חצי פגז בראש".מתעלף כל כמה דקות ואומר משפט זהה כאשר מתעורר "לתקוף מאחור המפקד". ידו רועדת,ראשו חבוש, רצה להתחיל עם בחורה אך לא היה לו זמן כי הוא מתעלף כל 5 דקות ואינו יודע היכן יפול.משחקו מעולה. רנה-אהרון אלמוג "צולע כמו דחליל"הוא החכם מכולם,המציאותי מכולם,הפיקח מכולם.יודע ומתמצא בכל.הוא מוצא ענין בבית ספר לבנות בנות 12-13 שרואה מחלונו.אין זה משנה לו שבגילו אין מה לדבר על נשים כי בישבילו ובשביל חבריו הם כבר "פאסה".הוא מגלם את תפקידו בצורה מעולה בשקט ותבונה. משחק שלושתם כאמור טוב מאוד,מרגש,מסוגנן להפליא עם הקפדה על כל צעד ועל כל אמירה. הבימוי של פולק טוב מאוד, קיצבי ביותר,מלווה בתנועות מבדרות של השחקנים המשמשות רגעי מרגוע עליזים בחייהם החדגווניים בבית החולים. עיצב את התפאורה היפה -ארז יניב-עננים,שמיים,עץ יבש ופסל של כלב.ערך את המוסיקה המתאימה דורי פרנס שגם תרגם את המחזה. לתלבושות אחראי אורן דר ולתאורה עדי שימרוני. לראות או לא לראות:חוויה גדולה של בימוי נהדר,משחק מעולה והמלצה חמה לראות את ההצגה. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 6/3/2011 01:38 הרוצה לראות תמונות מההצגות מוזמן להכנס לאתרי www.elybikoret.022.co.il מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי מ1.6.10 והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר. ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10 אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו הכתובת www.elybikoret.022.co.il
|
|
|
[לקריאת התגובות]
[הוספת תגובה]
סה"כ תגובות: 0
|
|
|
|
783משנות השישים באהבה-ביקורת-היכל רשלצcrack
|
11/3/2011
|
|
|
783משנות השישים באהבה-רעות קשרי תרבות-היכל רשל"צ צילומים-אלי ליאון לאחר ההצלחה הגדולה של"בחזרה לסן רמו"הפיקה "רעות קשרי תרבות"מופע נוסף של שירים בשם"משנות השישים באהבה". במופע זה הושמעו משך כשעה ושלושים שירים מוכרים משנות השישים שהפכו להיטים במרוצת השנים ושכבשו את העולם משך תקופה ארוכה. לאולם היכל התרבות בראשון לציון אי אפשר היה להכניס אפילו סיכה נוספת.הקהל שמילא אותו היה בגיל שזכר את השירים היטב. כל אחד נזכר במשהו בעקבות השמעת כל שיר וליווה את הזמרים הן בשירה והן במחיאות כפיים סוערות וקצובות ולא נתן למבצעים לרדת מהבמה. המבצעים היו זמרים צעירים כניר גבע,להקת הבית של ההפקה וכן זמרים שביצעו אותם השירים בשנות השישים כאבי טולדנו ורותי נבון.למרות שעברו מאז שנים רבות עדיין נשמר היטב קולם של האחרונים וכן הופעתם החיצונית שתשאר צעירה כנראה לתמיד.הופיע גם שם טוב מוראדי שם וזמר לא מוכר שזכה להצלחה כבירה עם קולו האדיר ושירתו היפה. השארם והשיק של השירים נשאר ושוחזר בנאמנות על ידי המבצעים גם על ידי הצעירים שביניהם. ליוותה את המופע תזמורת בת 16 איש מתזמורת סינפוניט רעננה כאשר המנהל המוסיקלי ונגן הקלידים היה אורי קריב. שיר רדף שיר.מני פאר הנחה את הערב בהנחיה קצרה ולענין שכללה דברים הקשורים למה שקרה בשנות השישים וכן לשיר. שירי שנות השישים אופיינו במנגינה הנעימה,בקצב,במילים,שירים שאפשר היה לזכור ולפזם.שירים שמצד אחד היו סנטימנטליים ומצד שני קיצביים ביותר מלאי אנרגיה שפיזרו חום ותשוקה. השירים הותאמו לזמרים ששרו אותם כאשר,לפי דברי המנחה,שירו של פרנק סינטרה MY WAY שכל המבצעים רצו לבצע הוגרל בין המשתתפים כדי לקבוע מי ישיר אותו. התכנית היתה עשירה ומגוונת ביותר,מוקפדת מאוד בבחירת השירים כאשר התזמור היה שונה במקצת מהמוכר אך מאוד אותנטי.היא כללה שירים במקצבים השונים שהיו באותה תקופה כרוק,טויסט,צ'ה צ'ה צ'ה,טנגו וכו' בחלק מהשירים השתתף זוג רקדנים שרקד בהתאם לאופי השיר וקיצבו. שמענו בין השאר שירים כדלילה,נאו אור נבר,אונלי יו,ילואו סובמרין,אי לוב יו,לט איט בי,לה בוהם,טומבה לה נז'ה ורבים אחרים. התכנית כללה שירים צרפתיים,אמריקאיים,אנגליים ועוד.שירים שבוצעו או חוברו ע"י פול אנקה,הביטלס,טום גונס,אלויס פרסלי,פלייטרס ורבים אחרים. שירת כל הזמרים, הלווי התזמורתי ודברי המנחה היו ללא דופי ומצויינים. המופע הבא בסידרה יפה זו של שירי העבר יהיה"הזמר הרוסי בטעם של פעם" לראות או לא לראות:ערב נהדר,מרשים,מלא נוסטלגיה שכדאי היה לשמוע.מומלץ ביותר. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 10/3/2011 08:12 הרוצה לראות תמונות מההצגות מוזמן להכנס לאתרי www.elybikoret.022.co.il אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי מ1.6.10 והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר. ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10 אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו הכתובת www.elybikoret.022.co.il
|
|
|
[לקריאת התגובות]
[הוספת תגובה]
סה"כ תגובות: 0
|
|
|
|
774מוצרט רקויאם-ביקורת-יהלום רגcrack
|
11/2/2011
|
|
|
774מוצרט-רקויאם-מקהלה קאמרית רג' ותז הקיבוצים נתניה צילומים-אלי ליאון מבין הרקויאמים המפורסמים תופס הרקויאם של מוצרט,ללא כל ספק,אחד המקומות הראשונים . הוא נכתב ב1791ביום מותו של המלחין בלא שהספיק לסיימו. הדעות חלוקות מי השלים אותו. רקויאם הנה מיסה דתית קטולית שמבצעים לזכרו של אדם שמת. השם רקויאם הנה המילה הראשונה של התמליל ופרושה-מנוחה. מוצרט כתב את היצירה לסופרן,אלט,טנור ובס וכן לתזמורת ומקהלה. היצירה נכתבה עפ'י הזמנה מאת הרוזן פון שטופאק אך רבים הם הויכוחים האם הוא פעל בשליחותו של מישהו או הוא בעצמו היה המזמין ומה מטרת ההזמנה. אמש שמעתי ביצוע מבריק ונהדר של הרקויאם בהשתתפות המקהלה הקאמרית רמת גן ותזמורת הקאמרית הקיבוצית-נתניה. השנה התזמורת משתפת פעולה עם העיר נתניה ושם העיר נוסף לשמה עם הבטחה לטפח את הקשר עם שוחרי המוסיקה בעיר. חברי המקהלה הצליחו להרשים ולהפיק צלילים נהדרים.הם שרו בעוצמה.שירתם היתה שירת מקהלה אחידה מצויינת ומרשימה.בקטעים מעטים, קולות הנשים כיסו את קולות הגברים, דבר שלא הפריע ליופי הביצוע. בשירת המקהלה הורגשה חדוות השירה.היא היתה לפי תמליל בשפה הלטינית. התזמורת היתה טובה מאוד.המנצחת חנה צור שהיא גם המנהלת המוסיקלית והמנצחת של המקהלה ניצחה עליה בעדינות נשית ובתקיפות של אשת חייל הכל בהתאם ובמקומות המתאימים והנכונים. היא יצרה שילוב ואיזון נכון בין התזמורת,המקהלה והסולנים בקטעים בהם השתתפו. הסופרן דניאלה לוגסי למרות קולה החלש במקצת היתה טובה מאוד ושירתה מרגשת. ענת עיני צאלה -אלט היתה גם טובה מאוד עם קול נעים ביותר. המרשים בין הסולנים היה אלכסיי קנוניקוב -בס. כן השתתף נדב ענבר עם קול טנור מבטיח. הרקויאם בניצוחה של חנה צור נשמע מלא חיים,טראגיות,עצב ורגישות. ביצוע היצירה הצליח להעביר למאזינים את הריגוש בשמיעת יצירת מופת זו והשירה והנגינה היו משכנעים ביותר. לראות או לא לראות:ביצוע מאוד יפה של יצירה מפורסמת שכדאי היה לשמוע. נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 06/2/2011 09:11 הרוצה לראות תמונות מההצגות מוזמן להכנס לאתרי www.elybikoret.022.co.il אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי מ1.6.10 והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר. ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10 אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו הכתובת www.elybikoret.022.co.il
|
|
|
[לקריאת התגובות]
[הוספת תגובה]
סה"כ תגובות: 0
|
|
|
|
773גטו-ביקורת-יהושע סובול-הקאמריcrack
|
10/2/2011
|
|
|
הביקורת המקורית גטו-יהושע סובול-הקאמרי773 צילומים-יחצ"ן ההצגה גטו מאת יהושע סובול עלתה בתיאטרון חיפה בשנים 1984 ו 1998 מאז היא הוצגה רבות על בימות שונות בעולם בהצלחה כבירה והפכה למחזה הישראלי הידוע ביותר בעולם אך לא הוצגה מאז בארץ. כעת מעלה אותה מחדש תיאטרון הקאמרי בבימויו המיוחד והמרשים של עומרי ניצן. המחזה מספר על התיאטרון בגיטו וילנה, גטו שהיה קיים עד 23.9.43 יום בו חוסל ובו כ10,000 איש. זאת הפקת יוקרה של התיאטרון(לשמחתנו יש רבות כאלו בזמן האחרון בקאמרי)והושקעו בה מאמצים רבים כדי לבחור עבורה את המרכיבים הטובים ביותר שעמדו לרשות התיאטרון. עמרי ניצן בבימויו המעולה הפך הפקה זו לחזיון מרשים,הצגה על נושא קשה המעורר זכרונות קשים,אך המוגש בצירוף שירים, ריקודים, בובה מדברת מקסימה, במה פתוחה ענקית נהדרת ומשחק מעולה של כל השחקנים. המחזה מספר על התיאטרון שבגיטו וילנה ותוך כדי כך מעורר את הדילמות הקשות שבהן התלבטו יהודים רבים בתקופת השואה כאשר עמדו בפני השאלה מה עדיף לשתף פעולה עם הנאצים כדי לנסות להציל יהודים על חשבון יהודים אחרים כאשר בלתי אפשרי היה להציל את כולם או עדיף היה לא לשתף פעולה בידיעה הברורה על גורל כולם. המחזה מתאר את הדילמות של ראש הגטו היהודי והמצבים בהם הוא היה חייב להחליט במטרה להציל כמה שאפשר יותר יהודים ואת הקצין הגרמני -מפקד הגטו האכזר מצד אחד ,הרחמן מצד שני בעיקבות חושותיו הגבריות,אהבתו לתיאטרון והתנהגותו אל חיה רוזנטל הזמרת חברה בלהקה. המחזה נוגע בקצה המזלג במאבק בין רביזיוניסטים וסוציאליסטים,בהתעשרותו של יהודי בימי השואה תוך עזרה למאבק המלחמתי של הצבא הגרמני ועל הרצון לשמור בגטו על חיים תקינים על ידי הקפדה על חוקים והענשת אשמים בגזרי דין מוות. מה מרגיש האדם כאשר הוא יודע שהוא השליט הכל יכול על חייהם של רבים ורצונו והחלטותיו יכולים לקבוע גורלות של רבים. ההצגה ארוכה מעל לשעתיים וחצי .הנושא קשה אך עקב הבימוי המיוחד והרבגווני אינך מרגיש איך הזמן עובר ואתה יושב מרותק עד מהופנט מתחילת ההצגה ועד סופה. בהצגה משתתפת בביצוע חי תזמורת וכן 12 ילדים. חלק נכבד בעיצוב ההפקה והצלחתה יש לתפאורה המרשימה של רוני תורן המנצלת את מלוא הבמה הגדולה של הקאמרי ומכניסה אותך לאוירה המיוחדת. התפאורה נבנתה כחצר בית סהר עם שומרים הניצבים לאורך כל ההצגה על החומות בקצות הקירות.גטו שבעצם היה במציאות בית סוהר פתוח לגרים בו. המוסיקה היא של יוסי בן נון,הכוריאוגרפיה והתנועה עיצב עוז מורג והתאורה הנהדרת והמעוצבת היטב היא של פליס רוס. כולם תורמים להצלחת ההפקה אך בראש ובראשונה זאת הצלחת הבמאי עמרי ניצן ,השחקנים וכמובן המחזאי יהושע סובול. רבים הם השחקנים בהפקה. התפקידים המרכזיים הם של מפקד הגיטו הגרמני-קיטל-איתי טיראן וראש הגיטו היהודי-נתן דטנר-גנס. גנס הנו בעצם סגנו של מפקד הגרמני. בידיו להחליט על גורלם של כל הגרים בגטו.קיטל התיחס אל האנשים כאל מספרים. הוא דרש יהודים וגנס היה צריך להחליט את מי למסור. שיקוליו היו לדעתו צודקים והוא ניסה להציל כמה שאפשר יותר יהודים. האם צדק בהחלטותיו. תמיד יהיו דעות שונות. כאשר רואה אתה את הדברים מרחוק ובפרספקטיבה של זמן ההחלטה יכולה להיות לכאן או לכאן כפי שהיה במשפט קסטנר וכל החלטה תיהיה לגיטימית והגיונית. דטנר במשחקו היה שקול,רציני,קר מזג אך גם מתחשב,דיפלומט והגיוני ביותר, מצפוני לפי דרכו וסמכותי האחראי לגורל כל תושבי הגטו. משחקו היה מעולה. איתי טיראן-קיטל היה גם מעולה.במחזה הוא הגרמני היחיד .ההגיון חייב שזו תיהיה דמות שלילית ביותר .קשוח,אכזר שונא יהודים מובהק.עצם העובדה שאיתי טירן נבחר לתפקיד-שחקן עם כריזמה,הראה מלכתחילה את כונותיו של סובול מה הדמות שהוא רוצה לתת לקצין הגרמני. ואכן הוא חובב אומנות,סימפטי,ממלא את תפקידו אך יש בו חולשות אנוש,דמות שיש בה לא רק תכונות שליליות אלא דמות שניתן גם לחבב בצורה מוגבלת.הוא אכזר אך גם אנושי לפעמים.אדם עם לב אבן וגם לב חם.טירן גילם דמות זו בצורה נהדרת. רמי ברוך שיחק מצויין בתפקיד ויסקופ- בעל המפעל המנצל את ההזדמנות הן להתעשר והן להציל יהודים לפי חישוביו, מבלי להתחשב שבמפעלו הוא עוזר למכונה הגרמנית להמשיך במלחמה. אלי גורשטיין-הרמן קרוק כסוציאליסט העומד על עקרונותיו היה מצויין. אניה בוקשטיין כחיה רוזנטל היתה זמרת מצויינת שלא שמעתי לפני כן. גדי יגיל-שרוליק- מנהל האמנותי של התיאטרון היה מצויין בתפקידו הדרמטי כמספר ומנהל. חני פירסטנברג-הרשלה-היתה מקסימה כבובה המשוחררת מכל פחד לומר דברים שיהודי הגטו לא יכלו לומר.פיתולי גופה ,משחקה ודיבורה כבובה היו נהדרים. גם שאר השחקנים עזרא דגן,עודד ליאופולד,ערן שראל וכל שחקני תיאטרון הגטו-9 במספר היו טובים מאוד בתפקידיהם. לראות או לא לראות:הצגה מעולה,מבויימת ומשוחקת היטב.חובה לראותה. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 7/2/2011 10:07 הרוצה לראות תמונות מההצגות מוזמן להכנס לאתרי www.elybikoret.022.co.il אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי מ1.6.10 והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר. ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10 אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו הכתובת www.elybikoret.022.co.il
|
|
|
[לקריאת התגובות]
[הוספת תגובה]
סה"כ תגובות: 0
|
|
|
|
805מחולות הודיים-ביקורת-חודש תרבות הודו בישראלcrack
|
9/5/2011
|
|
|
805שתי להקות ריקוד מהודו-חודש תרבות הודו בישראל צילומים-אלי ליאון במסגרת חודש תרבות הודו בישראל הגיעו לארץ שתי להקות מחול הודיות. ראשונה ראיתי את להקת המחול של אדיטי מנגלדאס בתכניתה "ים לא נודע". הלהקה נחשבת למובילה בתחום המחול הקלאסי-מסורתי והן בתחום המודרני. היא מתמחה בתחום הקאטאק שהוא אחד מצורות המחול ההודי הקלאסי. זהו אחד הזרמים המרכזיים ומקורו בצפון הודו.פרוש המילה קאטאק הוא לספר כי מספרי הסיפורים היו רוקדים אותו כדי להעביר את מה שרצו להגיד. שלושה הם המרכיבים העיקריים של מחול זה ואלה היו כמובן גם המרכיבים העיקריים של המחולות שראיתי בהופעה. המרכיב הראשון קשירת שרשרת פעמונים רעשניים לרגליים ויצירת הקצב באמצעותן,מרכיב שני היה עבודת ידיים רבה הדומה בחלקה כאילו מדברים בשפת החרשים ומרכיב אחרון סיבובי גוף מהירים וממושכים. הלהקה כולה ללא יוצא מהכלל בצעה אלמנטים אלו בצורה מעולה ונאמנה. הכוריאוגרפיה וכן רעיון הריקודים, התלבושות ועיצוב הבמה נעשו ע"י מייסדת הלהקה הגב" מנגלדאס. התכנית שראינו נקראת "ים לא נודע" וככתוב בדף התכניה תמציתה "חיפוש אחר הלא מוחשי-אלהים,אמת,יופי אהבה או חירות."חיפוש אחרי המשמעות. השתתפו במחולות השוניםשלושה רקדנים וארבע רקדניות ובנוסף שני נגנים וזמר שניגן בו בזמן במפוח. התאורה עוצבה כך שיצרה על הבמה מסתורין מיוחד באור אפלולי שלא איפשר לראות דקויות קיימות בריקוד הודי זה. בתנועות הידיים לקחו חלק כל האצבעות,פרק היד,הזרוע. לדברי הכוריאוגרפית זהו מחול קלאסי כאשר האלמנטים העכשויים שהכניסה בו מעטים מאוד ולא משמעותיים. הצבע ששלט רוב הזמן ביחוד בחלקו הראשון היה החום בהיר כאשר לקראת סיום הערב הופיעו גם צבעים אחרים שהשתלבו עם החום בקלות. אין זו הפעם הראשונה שרואה אני מחול הודי והוא היה מענין,שונה מהריקוד הקלאסי המערבי או המודרני. הביצוע היה מצויין אך הורגשה בהופעה חד גווניות מסויימת.גם המוסיקה ההודית המלוה,למי שלא רגיל אליה,נשמעה כחוזרת על עצמה. יחד עם כל זאת לא היה רגע משעמם. אתה מוקסם מהשוני,מהביצוע בתנועות שאינך רואה כל יום.רוב המחולות היו של סולו או קבוצה קטנה של רקדנים .בכל הריקודים הביצוע היה מאוד מוקפד,מאוד מדוייק וניתנה תשומת לב מיוחדת לכל פרט ופרט. ברוב הריקודים הקצב היה מהיר. אינני חושב שהקהל הישראלי הבין במחולות משמעויות כל שהן כי רובו אינו מתמצא ברזי הריקוד ההודי הקלאסי אך אין לי ספק שנהנה לראות מופע יפה ומוגש היטב. מה שיזכר הן ללא ספק רקיעות הרגליים ותנועות הידיים. במופע השני בערב אחר ראיתי את אנסמבל נריטיגרם בתכניתו שרייהSRIYAH. אלה היו ריקודים קיצביים יותר,שמחים יותר ועליזים יותר.הדברים האופיניים שתיארתי למעלה חזרו גם כאן. הרכב הלהקה היה קטן יותר והורכב משלוש רקדניות בלבד כשהכוריאוגרפית היא סורופה סן שגם רוקדת.לוותה את הריקודים מוסיקה מוקלטת. האנסמבל נחשב לאחת מאבני הדרך של המחול המסורתי ההודי. הריקוד הראשון הוקדש לאללה כדי להאיר לנו את הדרך.בהמשך ראינו ריקוד החוקר את האבסטרקט,טיפול בעור הפנים,נשמה אחת ההופכת לשתיים- חצי גבר וחצי אישה החיה בצורה מושלמת ועוד. היו במחולות הרבה מעמדים בהם הרקדניות יושבות או קורעות ברך ורוקדות בישיבה כאשר הריקוד התבצע ע"י הזזת הראש והידיים בלבד. הריקודים היו צבעוניים.בהרבה סצינות אחת הרקדניות רקדה והשאר קפאו על המקום או ההפך.היה תיאום מושלם בין קצב המוסיקה שהיתה מורכבת מצלילי פעמונים לבין תנועות הרקדניות. באחד הריקודים תנועה איטית של שילוב ידיים ותנועות פרק היד עם האצבעות יוצרה תנועה כאילו של פרח נפתח. הראש הוזז שמאלה וימינה בתנועות קצובות מהירות. חלק מהריקודים נרקדו לצלילים של הקראת פואמה בשפה האנגלית ללא לווי מוסיקלי עם הפסקות דיבור וריקוד בין המילים כאשר המחול תיאר את הנאמר בפואמה. כל ריקוד התחיל כמעט בחושך מוחלט ולאחר מכן האור התגבר,הבמה הוארה היטב עד הסוף ושוב הפעם לקראת הסיום האור נחלש עד שלא רואים דבר. אורך המופע כשעה ו40 דקות.הריקודים נראו ארוכים וקיצורם היה מוסיף יותר ענין כי התנועות חוזרות וכן הליווי המוסיקלי כך שקיצור היה מגביר את הענין בריקוד. בשני הערבים הביצוע היה כאמור מצויין,הרקדנים יצרו צורות נהדרות כאשר נעמדו במקום ואיפשרו לראות ולהרגיש את התמונה היטב וזאת ביחוד במופע השני. שני הערבים פתחו צהר להצצה מרתקת בתרבות לא מוכרת וביופי של הריקוד ההודי הקלאסי. לראות או לא לראות:היה מסקרן וכדאי לראות. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון 6/5/2011 10:12 הרוצה לראות תמונות מההצגות מוזמן להכנס לאתרי www.elybikoret.022.co.il אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי מ1.6.10 והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר. ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10 אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו הכתובת www.elybikoret.022.co.il
|
|
|
[לקריאת התגובות]
[הוספת תגובה]
סה"כ תגובות: 0
|
|
|
|
761ארנני-ביקורת-ורדי-האופרה הישראליתcrack
|
9/1/2011
|
|
|
761ארנני-ורדי-האופרה הישראלית צילומים-אלי ליאון האופרה הישראלית מציגה כעת את האופרה "ארנני" מאת ורדי . זאת האופרה החמישית שורדי כתב וזאת הפעם הראשונה שהיא מוצגת בארץ. האופרה היא דרמה בת ארבעה חלקים וליברית מאת פרנצ'סקו מריה פיאווה בעיקבות"הרנני " מאת ויקטור הוגו שנחשב לגדול סופרי צרפת. הוא התפרסם בעיקר ברומנים שלו"הגיבן מנוטרדם"ועלובי החיים".ויקטור הוגו שהיה גם פוליטיקאי היה מיסד זרם הרומנטיקה בסיפרות. האופרה הנה הפקה משותפת של שלושה בתי אופרה שחוברו כדי להפיקה והם האופרה של בילבאו בספרד,האופרה של פוזנן בפולניה והאופרה הישראלית.האופרה כבר הוצגה שם וכעת מוצגת בארץ. . העלילה המתרחשת במאה ה16 בספרד כמעט ואין בה משמעות.מדובר על ארבע דמויות ראשיות- ארנני נסיך ספרדי שנושל מרכושו והפך שודד ופורע חוק-פיירו גוליאצ'י או יו סמית המנסה להחזיר לעצמו את הכבוד האבוד,מלך ספרד דון קרלו-קרלו גואלפי או ויטוריו ויטלי,דה סילווה-אציל ספרדי-פאטה בורצ'ולדזה או רמז צ'יקיבילדזה אותו לא שמעתי ואלווירה-אחייניתו של סילווה וארוסתו-מישל קריידר או מירלה גרדינרו. אלוירה אמורה להנשא לסילווה אך מחוזרת הן ע'י מלך ספרד והן ע"י ארנני. העלילה היא בעצם הסיפור האישי של שלושת הגברים . הדבר החשוב ביותר באופרה הנם הכבוד,הכבוד האישי,ההבטחה והמילה הנאמרת שלגבי ארנני עולה לו בחייו. הכבוד,ההבטחה והמילה עומדים באופרה זו מעל הכל. זאת האופרה הראשונה שורדי הכניס בה אינטריגות רומנטיות.יש בה ביקורת חברתית על הכבוד המזוייף, ביקורת שורדי המשיך גם בריגולטו. ארנני מאוהב באלווירה.יחסיו עם המלך גרועים.הוא שואף לנקמה.גם סילווה מאוהב באלווירה ובכל זאת מסתיר את ארנני מזעם המלך.האחרון חושד שסילווה מסתיר את ארנני בטירתו והוא מעמיד אותו בפני הברירה או ארנני או ראשו. סילווה מזמין את ארנני לדו קרב אך הוא אינו מוכן להלחם עם אדם מבוגר ממנו ומבקש מסילווה לראות בפעם אחרונה את אלווירה לפני שסילווה יהרגו.הוא משכנע את סילווה ונותן את מילת הכבוד שלו להתאבד ברגע שסילווה ידרוש זאת ממנו .לצורך זה נותן לו קרן צייד שינגן בה ברגע שירצה שיתאבד.קרן זו הופכת לאובססיה הגדלה וגדלה. בינתיים המלך מתמנה לקיסר האימפריה הרומית, חס על חייו של ארנני ונותן לו אפשרות להנשא לאלווירה.במסיבת החתונה מגיע אורח מחופש המתגלה כסילווה וארנני השומע את קרן הצייד אינו מסוגל להפר את מילתו ומתאבד. האופרה מציגה ערכים שהיו מקובלים באותה תקופה אך היום הקהל אינו מוכן לקבל מוות למען כבוד ואי הפרת מילה והבטחה שניתנו. זאת דרמה של אהבה,קנאה,וכבוד. ארבע המדויות אופיינו ע"י ורדי בבחירת גווני הקול שלהם.ארנני השומר על כבודו -קול טנור הרואי. דון קרלו הסלחן והנדיב-קול בריטון חם. סילווה האכזר והנבל באס קודר. אלווירה הקורבן-סופרן דרמטי. ורדי נתן לכל אחד מהם לפחות שתי אריות. אחת איטית ואחת וירטואוזית המראות את הבלקנטו של השירה.כוונתו היתה שהקהל יכיר את הדמויות היטב. אם ננסה לנתח את הדמויות נראה שלאור הנסיבות המלך משנה את התנהגותו והופך מרודף את ארנני למחזיר לו את תואר האצולה ומאפשר לו להנשא לאלווירה. סילווה הופך ממגן על ארנני מהמלך לדורש את חייו בגלל מילה שנתן. אלווירה מתנדנדת בין הסכמתה להנשא לסילווה לאהבתה לארנני ומותרת לשם כך להיות מלכה. ארנני הוא העיקבי ביותר מאוהב באלווירה,דורש נקמה ושומר על מילת הכבוד שלו. ביים את האופרה ועיצב את התפאורה יחד עם לואיג'י סקוליו הבמאי הפולני מיכאל זנאנייצקי. הוא העניק לכל דמות כיסא המאפיין אותו כדי להראות שלכל דמות שטח ומקום משלה. הכיסא של דון קרלו נמצא כל הזמן בתנועה-הוא משנה את יחסו אל ארנני,של אלווירה מעוטר בפרחים-סמל לחלומות שלא מתגשמים,של ארנני -המקהלה מנפצת אותו-סמל שהחברה אינה מוכנה לקבל זר בתוכה. כל הדמויות המרכזיות נמצאות כמעט כל הזמן על הבמה גם כאשר אינם משחקים או שרים.בצורה כזו הוא מקשר ביניהם חזק.הם מתבוננים איש ברעהו ומודעים על המתרחש. מה בעצם ראינו באופרה דרמטית זו. רצון לשאת אישה שנדחה על ידה. אהבה שאינה מתגשמת בגלל רדיפה. מלך האוהב והמעדיף את מעמדו הפוליטי על האהבה והסולח בהגיעו לתפקיד רם. נקמה על עוול שנעשה בעבר. שמירה על כבוד והבטחה במחיר החיים. התפאורה מרשימה ומתחלפת בכל מערכה.המבנה המיוחד שלה -שיפוע תלול ביותר עד כדי כך שהסולנים הולכים בזהירות רבה וכמה מאנשי המקהלה התחלקו ונפלו.מבנה זה הכתיב לבמאי בימוי סטאטי ברובו. אין תנועה רבה על הבמה ורוב האריות והדואטים מושרים כאשר הסולן עומד במקום. כרגיל בדרך כלל באופרות, בארנני שני צוותים וכל צוות מופיע לסרוגין. הקולות בשני הצוותים טובים מאוד. כמובן שיש טובים יותר וטובים פחות.טוב עשתה האופרה שלא ריכזה את כל הטובים ביותר בצוות אחד . וכך יצא,למרות שכאמור כולם טובים ואין טענות לסולן מסויים,בצוות האחד ליו סמית קול מעולה,חזק, נקי והופעה חיצונית מתאימה יותר כדי שאלווירה תתאהב בו.לעומתו בצוות השני לאלווירה מישל קריידר קול חם יותר,נעים יותר,קולורטורי יותר,מלטף.גם לגרדינרו קול יפה אך בטונים הגבוהים הוא נשמע חד במקצת. לאפרת אשכנזי-ג'ובאנה המשרתת קול קטיפתי טוב מאוד.את יפעת וייסקופ לא יצא לי לשמוע הפעם. הסולנים בשאר התפקידים היו טובים מאוד ללא הבדלים משמעותיים ביניהם אם כי ללא סיבה מיוחדת התרשמתי יותר מקרלו גואלפי. כן הופיעו נח בריגר ופליקס ליבשיץ. המקהלה שיש לה תפקיד נכבד באופרה זו שהודרכה ע"י ישי שטקלר היתה טובה מאוד. המנצח ג'ורג' פהליבניאן שלט היטב בתזמורת האופרה-התזמורת הסימפונית ראשון לציון.הוא ניצח בטמפרמנט חזק ובתנועות מאוד אקספרסיביות. מעצבת התלבושות קורנליה פיסקורק עיצבה תלבושות נאות מאוד בצבעים חזקים והשתדלה שהם יהיו בהתאם לתקופה. ראוי לציון מיוחד מעצב התאורה בוגומיל פלביץ שהפך את האופרה גם לחזיון צבעוני מרשים. לראות או לא לראות:מוסיקה נעימה ביותר,קולות טובים מאוד,תפאורה מרשימה,ביצוע טוב.מומלץ לראות.ההנאה מובטחת. נכתב על ידי elybikoret , 8/1/2011 18:00 הרוצה לראות תמונות מההצגה מוזמן להכנס לאתרי www.elybikoret.022.co.il אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי מ1.6.10 והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר. הכתובת www.elybikoret.022.co.il
|
|
|
[לקריאת התגובות]
[הוספת תגובה]
סה"כ תגובות: 0
|
|
|
|
812אורורה אנדרייבה-רקדנית בלט בלהקת פנוב אשדודcrack
|
8/6/2011
|
|
|
בצילומים-אורורה אנדרייבה,ולרי פנוב,וקונסטנין איבנוב-סולן ראשי לשעבר בבולשוי בלט באחד מביקורי באירוע תרבות פגשתי במקרה בחורה גבוהה,נאה ביותר,יפה ומושכת את העין. הכירו לי אותה והתברר שהיא מבולגריה,אוהבת מאוד את ישראל,מתמצאת במסורת היהודית,מתענינת בכל מה שקשור ומתרחש בארץ למרות שאין לה כל שורשים יהודיים שהם. היום היא רקדנית בלהקת המחול של ולרי פנוב באשדוד. היא נמצאת בלהקה כבר כשנתיים,התאקלמה היטב, אם כי עדיין לא למדה את השפה.שמה אורורהAURORA)ׂאנדרייבה. היא נולדה בסופיה -בולגריה וסיימה את האקדמיה הלאומית לכוריאוגרפיה בעיר הולדתה.כאשר קיבלה מילגה נסעה לציריך להשתלמות .אז היא היתה בת 16. שלוש שנים רקדה בשוויץ ובין שאר התפקידים הראשיים כסולנית ביצירות מחול קלאסיות. אמה העתונאית הכותבת על המחול היתה לוקחת אותה עוד בהיותה צעירה ביותר לתחרויות מחול בינלאומיות שהתקיימו בעיר הקייט המפורסמת גם בישראל-ורנה. תחרויות אלו משכו עם הזמן את תשומת הלב של הילדה הקטנה בזכות התלבושות הקסומות של הרקדניות והמנגינות היפות של המחולות. כך ההתענינות במחול גברה משנה לשנה עד שכאשר התבגרה מספיק הגישה מועמדות כדי ללמוד בבית ספר למחול. אחותה גם כן רקדנית ורוקדת בלהקה בגרמניה. כוריאוגרפים ואנשי המקצוע אמרו לה תמיד שהיא יותר מדי גבוהה למחול, לא מתאימה ולא תצליח למצוא עבודה כרקדנית. אכן היא באמת גבוהה ,עם ידיים ורגליים ארוכות,דברים שממבט ראשון מעוררים תשומת לב .היא נמצאה מתאימה להיות רקדנית בבלט הקלאסי. "מגרעת"זו הפכה אצלה ליתרון.פעם באחת ההופעות כאשר רקדה על בימת האופרה בסופיה בתפקיד שרקדה בו אחת מהרקדניות הכי מפורסמות של בולגריה -ורה קירובה, היא הצליחה להלהיב את הקהל של סופיה שפרץ במחיאות כפיים סוערות באמצע הריקוד וקרא קריאות הידד, מוקסם מהקוים הנהדרים שהציגה בריקודה. אורורה השתתפה בתחרויות בינלאומיות שונות לבלט כגון התחרות בלוזן ואחרות וזכתה להערכה וציון לשבח רבים. ברפרטואר שלה בלטים מפורסמים כ"דון קישות,לה קורסר,מפצח האגוזים,שופניידה,ביידרה,אגם הברבורים ועוד הרבה בלטים מפורסמים קלאסיים ומודרניים. בלהקת פנוב היא רוקדת בלכלוכית,אדיוס ורבים אחרים. בלהקה בנוסף להיותה רקדנית היא גם מלמדת את הדור הבא של הרקדנים. פגשתי את אורורה בדיוק לאחר שחזרה מסיבוב הופעות עם להקת פנוב ב6 ערים ברוסיה. אורורה הצטרפה ללהקת המחול של פנוב כאשר ולרי פנוב ואשתו המנוחה אילנה ראו אותה בשוויץ, התרשמו עמוקות ממנה והזמינו אותה להצטרף ללהקה. היא הסכימה מיד כי ישראל היתה מדינה שלא ביקרה בה מעולם אך שמעה עליה רבות,התענינה בהסטוריה שלה,המסורת ותרבותה ומאוד רצתה לבקר בה. היא טרם החליטה כמה זמן תישאר כאן ובלהקה אך היא תמיד תשמור את הרשמים המקסימים שיש לה מישראל ,מהאתרים ההיסטוריים הרבים שראתה,מהתרבות והמרץ של היהודים והישראלים בפרט והרצון לעבוד,להתקדם,לעזור לזולת,להפריח את המדבר בהופכם אותו לגן עדן. יחד עם עבודתה בלהקתו של פנוב היא גם דואגת לעתיד הרחוק שלה ומסיימת במקביל לימודים לתואר בפילוסופיה באוניברסיטה בסופיה. בלימודים אלו היא משלבת תמיד את המסורת בישראל ובאחת העבודות גמר בפילוסופיה בחרה כנושא את מסורת החתונה היהודית.היא מתענינת מאוד במנהגים היהודיים ,אם כי עדיין לא אמצה אותם... בחורה מיוחדת ,יצוגית מאוד, נהנתי לשוחח איתה ולא נשאר לי אלא לאחל לה הצלחה בחיים ושתמשיך להיות שגרירה של רצון טוב לישראל בארץ ובחו"ל. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 8/6/2011 15:29 אני מזמין אתכם להכנס לאתרי בו ריכזתי ביקורות שכתבתי מ1.6.10 והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר. ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10 אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו הכתובת www.elybikoret.022.co.il
|
|
|
[לקריאת התגובות]
[הוספת תגובה]
סה"כ תגובות: 0
|
|
|
|
794אהבות בצל האפר-ביקורת ספר-הדסה מורcrack
|
8/4/2011
|
|
|
794אהבות בצל האפר-הדסה מור ספרה החדש של הדסה מור "אהבות בצל האפר", הנו רומן על רקע השואה, מרגש ונוגע לעומק הלב, ולמרות הנושא הכאוב, הקריאה בספר מרתקת ומהנה,גם בשל העלילה המיוחדת במינה וגם בגין הסיפורים המובאים מפיהם של האנשים שעברו את מוראות השואה כפי שהתרחשו במציאות,כשהם ארוגים ושזורים במהלכי המלחמה. בהקדמה לספר כותבת המחברת בין השאר"הדמויות המרכיבות את עלילת הספר -הן אני.באמצעותן חוויתי את אימי המלחמה והשואה וההעפלה והמאבק על הקמת המדינה"."העלילה דמיונית,ההתרחשות-אמיתית,זהו רומן ספרותי.זוהי אמת היסטורית." הדסה מור רוקחת בסיפרה תערובת מעניינת של סיפור,שיש בו הכול מכול וכול: אקציה דרמטית, שבה נקשר קשר עין בין הקצין הנאצי לבחור יהודי שהוביל למפגש מדהים ביניהם במחנה הריכוז ושבעקבותיו ניצלת האם מתאי הגז ברגע האחרון. עוד בספר בריחה מגטו וורשה,טבח באבי יאר,טבח יהודי בודפשט,הבריחה מסוביבור,הלשנה שמביאה לשילוח למחנה ריכוז,בריחה לפרטיזנים,התגייסות לצבא אנדרס עם ילד נטוש,ילדי טהרן,פוגרום,שואת יהודי רומא,תלאות ההעפלה לארץ-ישראל ועוד אירועים קשים ודרמטיים עם סיפורים מרתקים. בתוך כל הדרמות הקשות, מלבלבות כמה אהבות.אהבה בצעדת המוות,אהבה בין האם האלמנה לחייל רוסי-יהודי בעת שחרור מחנה הריכוז מיידנק, אהבה בשעת פוגרום רצחני ואהבה בעקבות ילד נטוש.זוהי מסגרת עלילתית מושלמת לצורך הבאת סיפוריהם של ניצולים רבים כפי שהתרחשו במציאות. ה"אהבות בצל האפר" של הדסה מור הנו ספר חשוב מבחינת תוכנו, כי יש הרבה מה ללמוד ממנו,לא רק על מוראות השואה והתנהלות המלחמה כי אם גם על ההיסטוריה של ארץ-ישראל החל מחורבן הבית הראשון ועד מלחמת השחרור. הספר כתוב בשפה נקיה,ברורה,שוטפת וקריאה ועם דימויים מעניינים ביותר. בניגוד לספרים רבים שנכתבו על השואה מפי הניצולים עצמם באופן נקודתי,ספר זה משתרע על פני אירועים רבים,בפולין בעיקר,מפי ניצולים רבים מה שעושה אותו ספר רב גווני על נושא השואה וההעפלה והמאבק על תקומת המדינה. לראות או לא לראות:ספר מעניין המרתק אותך והנקרא בנשימה אחת. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 7/4/2011 22:11
|
|
|
[לקריאת התגובות]
[הוספת תגובה]
סה"כ תגובות: 0
|
|
|
|
831תש"ח-ביקורת-יורם קניוק-הצגה בתיאטרון חיפהcrack
|
7/16/2011
|
|
|
831תש"ח-יורם קניוק-תיאטרון חיפה צילומים-אלי ליאון יורם קניוק בן ה82 הנו סופר,צייר ועתונאי מוערך שכתב ב2010 ספר בשם תש"ח. בגיל 17 שירת בפלמ"ח במלחמת העצמאות והשתתף בקרב "נבי סמואל". בויקיפדיה בדף עליו מצאתי שורות המאבחנות את כתיבתו: "את כתיבתו ניתן לחלק לשלוש סוגיות עיקריות.רומנים בדיוניים ארוכים,נובלות וסיפורים קצרים וכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית.עם זאת אין חלוקה ברורה בעיקר בגלל סיגנון כתיבתו של קניוק ששובר בהתמדה את ההבחנה בין דמיון ומציאות". ספר תש"ח זכה בפרס ספיר בשנה שעברה והוא עובד למחזה המועלה כעת בתיאטרון חיפה. הספר הנו אוטוביוגרפי ובו מתוארים חוויותיו בהיותו חייל בפלמ"ח במלחמת העצמאות. ההצגה בתיאטרון חיפה הנה רומן מומחז עם נימה פוליטית בולטת. אינני יכול לראות בתש"ח מחזה רגיל. במבט ראשון הוא נראה לי כמסכת -פלקט פוליטי, מגמתי שאין בו דיאלוגים כמעט אלא מונולוגים בדיבור פרונטלי של יחידים או קבוצה בדיבור ישיר או דרך שני מיקרופונים המוצבים על הבמה. המיקרופונים נמצאים על הבמה אולי כדי להדגיש את הסיסמאות הנאמרות מעל הבמה. הבמה כולה שחורה. פס עם אותיות לבנות לכל רוחבה בציון מקומות של קרבות וישובים.במהלך ההפקה מורחים השחקנים על הקיר צבע דם דהוי ומנסים לנקותו ולמחוק אותו אך ללא הצלחה אלא זה רק מטשטש את העקבות. אקדים ואומר שהבימוי שנעשה ע"י נויה לנצט והמשחק של שמונת השחקנים המשתתפים של הקבוצה החיפאית שהיא בעצם"צעירי תיאטרון חיפה"טובים מאוד.השחקנים מעולים,מלאי מרץ,התלהבות,חן נעורים,מאוד פעלתניים ומגישים משחק מגובש הן כיחידים והן כקבוצה. הספר שהוגדר כאוטוביוגרפי נכתב כ60 שנה לאחר שהאירועים המתוארים בו קרו למחבר במציאות. היכן הוא היה עד כה ומדוע נזכר רק כעת לכתוב ספר על אירועים שקרו לו לפני 60 שנה. האם הזכרון לא בגד בו במקצת או בהרבה הן בגלל התקופה הארוכה שעברה מאז והן בגלל סיבות אוביאקטיביות אחרות או אולי כפי שציטטי למעלה גם כאן יש שבירה בהבחנה בין דמיון למציאות. האם המלחמה ההיא-מלחמת העצמאות היתה איוולת,מיותרת,חסרת מוטיבציה שפרצה סתם ככה. אין במחזה כל איזכור,כל זכר על מה קרה ומדוע פרצה המלחמה. האם ישראל היתה קיימת היום אם כל זה היה נכון. האם חיילי הפלמ"ח או צה"ל היו אכזריים כלפי אוכלוסייה שקטה,רודפת שלום,תמימה שרצתה שכנות טובה שלום ושיתוף פעולה עם היהודים. האם המלחמה היתה מבולבלת ומבלבלת,מלאת פחד ורגשי נקמה של החיילים שעשו טבח באזרחים חפים מפשע,ילדים וביצעו פשעים אחרים. יש ספק גדול בכך. הזכרון של קניוק המתאר כל זאת סלקטיבי מאוד. לא השתתפתי במלחמה זו ואינני יודע מה האמת אך יחד עם זאת אינני יכול להסכים עם זכרון הסלקטיבי של המחבר. המחזה ,הנו כאמור פלקטי,מסכת תעמולתית מבויימת היטב ומבוצעת היטב. האם היה צריך לפגוע בהילה ,בגבורה,בזכרון והערכה שרוכשים לאלה שנפלו למען חרותנו,למען המדינה,למען החזון הציוני. לאחר כמה דורות הספר והמחזה ישארו כעדות שלא יהיה מי שיערער את אמינותם. זהו תיאור מגמתי,חד צדדי של מלחמה הרואית,של הקרבה,של גבורה. לכל אחד הזכות להביע את דעותיו.לכל אחד הזכות לראות דברים מזוית האישית שלו.לכל אחד הזכות לראות אירועים בהשפעת דעותיו. אם אלה דעותיו של המחבר בעל הפרסים הסיפרותיים הרבים,אין לי אלא להצטער על כך. אינני איש פוליטי. אינני אוהב לערבב בין אמנות ופוליטיקה.אני בעד האמת,נגד ניפוץ מיתוסים,הילות,פגיעה בחללים וחיילים שנלחמו בגבורה למעננו. לכן,בחוסר רצון,הרשתי לעצמי להרחיב בחושבי שאני משמש כפה לרבים החושבים כמוני. לראות או לא לראות:אינני בעד צנזורה אמנותית וכל אחד זכאי לומר ולראות כל דבר כרצונו. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 14/7/2011 07:05 אלי elybikoret@gmail.com 03-6856786 עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה. אני מזמין אתכם להכנס לאתרי בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר. ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10 אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו.באתרי אפשר גם לראות תמונות רבות מהאירועים עליהם כתבתי. הכתובת www.elybikoret.022.co.il
|
|
|
[לקריאת התגובות]
[הוספת תגובה]
סה"כ תגובות: 0
|
|
|
|
|
|
|
שבוז הוא פורטל המיועד ל מתגייסים,
חיילים וחיילים
משוחררים. שבוז כולל מידע מעודכן ורלוונטי על
צו ראשון. תפקידים, קורסים,
מיונים, תאריכי גיוס,
רשימת ציוד,
טירונות, חיל השריון, חיל רגלים (חי"ר), חיל תותחנים, חיל הנדסה (הנדסה קרבית), חיל הים, חיל הרפואה, חיל האוויר, חיל החימוש, חיל שלישות, חיל החינוך, חיל המודיעין, מג"ב, גולני, אגוז, שלדג, סיירת מטכ"ל, 669, דובדבן, עוקץ, חובלים, קצין העיר, בית החייל, משכורת צבאית, חר"פ,
גימלים,
קצונה, הנחות לחיילים,
עבודה מועדפת, פיקדון אישי, מענק שחרור,
פסיכומטרי, בגרויות, כנס משתחררים ועוד.
|
|
הוספת בלוג למועדפים
