טוב, זהו, סוף-סוף חזרתי לארץ. ידעתי שהרגע הזה יגיע מתישהו ואני שמח שזה בא עכשיו ולא מאוחר יותר. עברתי לארה"ב בגיל 14 וחייתי שם חמש שנים וקצת, עכשיו אני בן 20 וחזרתי לארץ כדי להתגייס. התחלתי את הבלוג הזה מרוב שעמום, כל החברים הוותיקים כבר בצבא ואין לי כל כך מה לעשות כרגע. כבר הספקתי ללכת לתל השומר להצהיר על כוונותי להתנדב לצה"ל, הפקידה בבקו"מ אמרה שאין לי סיכוי להתגייס לפני מרץ בערך וזה מזה מבאס אותי, קיוויתי להתגייס אולי כבר בנובי בגלל שאני כבר בן 20 (מלפני שבוע בערך) ואני רוצה להתגייס כשאני קרוב בגיל לשאר המתגייסים. אבל לא נורא, בסה"כ אני שמח להיות חזרה בארץ, ואני שמח שאני בכלל יהיה בצה"ל. אני בשבועות הקרובים כנראה אלך לעשות בדיקות (קב"א, פרופיל וכוי) ואני אחליט לגבי עתידי בצבא. כרגע התקוות שלי הן שאני אלך לחי"ר, אני ממש רוצה גבעתי, מאז שאני ילד קטן משהו בצבע הסגול הזה משך אותי, למרות שאף אחד מבני משפחתי הקרובים שירת בגבעתי... מה גם שאני לא חושב שאני אדם חזק במיוחד, לא פיזית ולא מנטלית, ואני רוצה שהצבא ישנה לי את זה לטובה, אני רוצה להפיק הרבה מהשנים בסדיר ואני חושב שחי"ר יכול לעזור יותר מאשר רוב היחידית האחרות. זה לא שאני איזה חנון צפלון, אבל אני גם לא בדיוק הסוג בן-אדם שהייתם מתארים כלוחם בגבעתי. אני איזה 1.75 מי, ובערך 65 קגי, ככה שאני לא איזה אתלט, והייתי רוצה שהצבא ישנה את זה לטובה. ומנטלית, אני רוצה להפוך לאדם שיודע ויכול להוביל גדודים, אני בטוח שאני ארצה ללכת בעקבות קצונה אם יתאפשר לי ואני חושב שאפשר להפיק מזה תכונות שקשה ואולי אפילו בלתי-אפשרי להפיק מכל מקום אחר. פלוס, אני אוהב את המדינה ורוצה לתרום הרבה מיכולתיי. טוב, אז זהו לעכשיו, אין לי כ"כ עוד מה להגיד בנושא, חוץ מזה שאני מזה שמח להיות חזרה בארץ, אין כמו מדינת ישראל. אני אשמח לשמוע ממישהו (למרות שאני לא מאמין שהרבה בכלל קוראים את זה, אבל נראה...).
|