שבוז חיילים
חיפוש
חיפוש חיפוש חיפוש
מתגייסים חיילים משוחררים סטודנטים דרושים פורומים מגזין לימודים
שבוז ראשי   >>  מגזין חיילים | שבוז   >>  מערכת ה"רואה-יורה"- כפתור ופרח?
המדריך למתגייס
חדשות
כתבות מגזין
ד"ש מצולם
פגישה אישית
לוחם בכותרות
נספח צבאי
גיבור בשבוע
העולם הערבי
שירות ב"במחנה"
סקר מומלצי שבוז חיילים
מהו המאכל הכי טעים במנת קרב?
מערכת ה"רואה-יורה"- כפתור ופרח?
השאלות המוסריות, היעילות והשינויים בגזרת עזה
מערכת שבוז, ‏יום רביעי ‏26 ‏נובמבר ‏2008

צילום: יהונתן בן-דוד

למעלה משלוש שנים אחרי שהוחל בפיתוחה, הושלמו באוגדת עזה ההכנות להפעלתה של מערכת ה"רואה-יורה". הרעיון נשמע מבטיח: התצפיתנית תעקוב אחר המחבל מהחמ"ל, תכוון עליו את המקלע שמרוחק מאות מטרים ממנה - ותירה בו בלחיצת כפתור.
אבל יש גם מי שמביע ספק ביעילות המערכת היקרה, טוען שאין תחליף לכוח שיוקפץ למקום האירוע, ומדגיש את השאלות המוסריות, הנוגעות בעיקר לסיכון שבאצבע קלה על הג'ויסטיק."דיברנו על זה בינינו, הבנות", מגלה אחת התצפיתניות, "שכשיהיו לנו ילדים, והם ישאלו 'מה עשית בצבא?' אנחנו נוכל להתגאות ולומר להם 'אמא הרגה מחבלים'"

בחמ"ל האג"מי מרים המ"פ את מתג ההפעלה. בחמ"ל האיסוף מרימה התצפיתנית את מתג הנצרה, ולאחריו את מתג הדריכה. לחיצה קלה על כפתור הג'ויסטיק - וזהו: כדור בקוטר של 5.0 מ"מ משוגר במהירות אל עבר המטרה מצדה השני של גדר המערכת, לא מותיר ממנה זכר. כל העסק נמשך זמן קצר מאוד, כולל זיהוי, הפללה ופגיעה. "הרגנו אותו!" סופקת כפיים רב"ט יסמין בן-סימון, מפקדת הקורס להכשרה על מערכת ה"רואה-יורה", בסופה של סימולציה מוצלחת. "אחרי כל מחבל שננטרל - נעשה 'איקסים' על המסך", מבטיחה התצפיתנית רב"ט מורן אלה, שבדיוק השלימה את הריגתו של המחבל המדומה. "אנחנו עושות את זה כבר עכשיו, כשכוח מגיע בעקבות ההכוונה שלנו ופוגע במחבל. אבל מעכשיו זה באמת יהיה ירי שלנו".
"אני יכולה להפליל בן-אדם בתוך חצי דקה בתנאי ראייה טובים", מעריכה רב"ט אלה יטבת טלמון, שהוסמכה אף היא על המערכת. "עכשיו אנחנו מתאמנות להפעיל את ה'רואה-יורה' בדקה, ואפילו בפחות. אני מפלילה, מרימה טלפון למג"ד, רואה על הצג, יורה בג'ויסטיק ובתוך זמן קצר למדי הכל נגמר". "דיברנו על זה בינינו, הבנות", משתפת רב"ט אלה, "שכשיהיו לנו ילדים, והם ישאלו 'אמא מה עשית בצבא?' נוכל להתגאות ולומר 'אמא הרגה מחבלים'".

לירות במטרה לפגוע

כבר לפני כשלוש שנים, כאשר תכנן צה"ל את היציאה מרצועת עזה, דובר על כך שלצד הכוחות המגינים לאורך גבול הרצועה, תוצב גם מערכת תצפית נשלטת מרחוק, המצוידת במצלמה ובמקלע כבד (מקל"כ). המטרה הייתה למנוע פגיעה בחיי אדם, תוך הבנת האיום המתפתח מכיוון המחבלים, הכולל: פגיעה בטנקים על הגדר באמצעות טילי נ"ט, הנחת מטענים רבי-עוצמה, פגיעה בסיורים באמצעות ירי מדויק או ניסיונות לחטוף חיילים שמסיירים לאורכה כחלק מתפיסת הבט"ש.
כלי הנשק החדש-ישן, מתוצרת רפא"ל, המתין בסבלנות להצבתו מאז תמה תוכנית ההתנתקות, כהכנה ל"יום שאחרי". תקציב הפרויקט כולו עמד על לא פחות מ-81 מיליון שקלים לעמדות המוצבות כיום לאורך הגדר, וזאת מבלי לחשב את ההוצאות על הנחת התשתיות. העמדות הוצבו במקומן רק השנה, ואחרי שלוש שנים של ניסויים, שיפורים ותיקונים, קיבלה המערכת בתחילת החודש את כל האישורים הנדרשים לירי. האישורים האלה יאפשרו לתצפיתניות המאיישות את החמ"ל ומוסמכות לכך, לפתוח באש במטרה לפגוע במחבל, כשהן מזהות אותו בצגי מערכת התצפיות המונחות מולן - והכל מהכיסא.
עיקרון ההפעלה של ה"רואה-יורה" פשוט: כשהתצפיתנית התורנית מזהה על המסך גורם חשוד, היא מעבירה אותו תהליך "הפללה". על-פי לבושו, צורת ההתנהגות שלו והכלים שהוא נושא עמו, היא מחליטה אם מדובר בגורם עוין שיש לפעול נגדו בהתאם לכללי הפתיחה באש. ברגע שהוחלט כי החשוד הוא אכן "מחבל היוצר סכנת חיים", מקפיצים את מפעילת המערכת, שמזינה את הנ"צ שקיבלה מהתצפיתנית, ובתוך פחות מדקה מצביעה עליו עם הקנה. "אחרי ההתבייתות היא מוודאת עם התצפיתנית שאכן מדובר באותו חשוד - שלא יהיו טעויות - ומבקשת אישור ירי מהחמ"ל האג"מי", ממשיכה בן-סימון. "משהיא מקבלת אישור, המפקד האחראי בחמ"ל מרים את המתג שמאפשר הפעלה. התצפיתנית מרימה את הנצרה בחמ"ל, דורכת ויורה, על-פי כללי הפתיחה באש. מתחילת הזיהוי ועד כיבוי העמדה, כולל אישורים והכל - עוברות דקות מעטות".
עד היום, ללא האפשרות לירות ישירות מהחמ"ל, הזעיקו התצפיתניות לשטח כוח חי"ר או אוויר במטרה ללכוד את המחבל או לפגוע בו. בהגיעו לשם החליט הכוח על דרך הפעולה - ירי, תפיסה או חזרה לשגרה. "אם עד היום התצפיתניות בחמ"ל רק בישלו את הגול - היום הן גם בועטות לשער", מסביר סא"ל עומר כספי, מפקד גדוד נשר של חיל מודיעין השדה המוצב בפיקוד הדרום. "מערכת ה'רואה-יורה' לא באה להחליף את הכוחות באופן קבוע, אבל בחלק מהמקרים היא בהחלט תחסוך הקפצות. אין לי ספק שזה יצליח עד כדי כך, שהמשמעות של הכוחות המתמרנים תהיה קטנה יותר, ואני מקווה שהם לא יאבדו את הכשירות שלהם".
אבל יש גם מי שפחות מודאג מכשירות הכוחות, ולא מתכוון לאפשר ללוחמים לנוח על זרי הטכנולוגיה. כשבאחת הסימולציות בקורס צועקת התצפיתנית בתפקיד המג"ד "כמה זמן עם ה'רואה-יורה' הזו? אני מקפיץ כוחות!" היא לא מאוד רחוקה מהמציאות. "אני מאמין אמנם במערכת, אבל חשוב להבהיר שהיא רק כלי עזר", מסביר סגן מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, סא"ל בסאם עליאן. "אני מעריך שגם בעתיד כשנשתמש בה, תמיד יהיה לנו כוח חי"ר שישלים את העבודה. אנחנו לא נסמוך רק עליה - השאיפה היא שהלוחמים יגבו אותה. המערכת הזו היא בפירוש לא על חשבון חיילים", הוא חורץ. "אם אני צריך עכשיו לבחור - להכניס חיילים או רק להשתמש במערכת, אני בפירוש אכניס חיילים. היתרון הגדול של הפיתוח, מבחינתנו, הוא במהירות התגובה שהוא נותן לנו. אבל אנחנו ממש לא יכולים להגיד 'יש לנו 'רואה-יורה', אפשר לישון בשקט'".

בין סיכוי לסיכון

אין מחלוקות על כך שהמערכת תמנע פגיעה בכוחות צה"ל, שלא יידרשו עוד להגיע למקום האירוע, אך השאלה האם היא תמנע פגיעה בחפים מפשע, נותרה עודנה פתוחה. מחלקת הדין הבין-לאומי (דבל"א) בפרקליטות הצבאית, עוסקת בייעוץ משפטי בסוגיות הנוגעות לדיני לחימה, לרבות בכל הנוגע לפיתוח אמל"ח ולגיבוש כללי הפתיחה באש. "השאלה העיקרית היא אם בצה"ל נוקטים צעדים מספיק יעילים שימנעו טעויות", תוהה פרופ' איל בנבנשתי, מומחה למשפט בין-לאומי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ששימש בעבר יו"ר האגודה לזכויות האזרח. "כלומר, אם נותנים לחשודים אפשרות להסגיר את עצמם, להיכנע, אם בודקים באופן ודאי שמדובר בגורם עוין. אני לא יודע אם דבר זה מתאפשר במצב כזה שבו הכל נעשה בשלט רחוק". בנבנשתי מדגיש כי הדין הבין-לאומי אינו אוסר שימוש במערכת של ירי מרחוק, בתנאי שזו אינה מגדילה את טווח הטעות ועמו את הסיכוי לפגיעה בחפים מפשע. "טיבה של אבחנה שהיא אף פעם לא יכולה להיעשות במאה אחוז, אבל השאלה באיזו מידה המערכת הזו מגדילה את סיכוי הטעות", הוא מסביר. "אם ההוראות נשמרות ויש התראה לפני ירי - אז זה בסדר, אבל בכל מידה שהריחוק משדה הקרב מצמצם את היכולת לקבל ולמסור מידע, צריך לבחון האם יש בכך הצדקה מול הצורך להגן על החיילים שלנו. אין נוסחה קבועה - זה לא שעל כל עשרה חיילים בסיכון אפשר להרוג אזרח. בסופו של דבר, זו שאלה של איזון".
במחלקת דבל"א מודעים לרגישות סביב המערכת, ולא מרבים במילים בכל הנוגע לסוגיה המשפטית.  "מערכת 'רואה-יורה' תופעל בהתאם ועל-פי כללי הפתיחה באש החלים באותה גזרה בה היא פועלת", מבהיר בתגובה רע"ן ביטחוני ואופרטיבי בדבל"א, סא"ל נעם נוימן. "צה"ל מודע למאפייניה הייחודים של המערכת, לרבות ההיבטים העולים מהתייחסותו של פרופ' בנבנשתי, ואלו נלקחו ויילקחו בחשבון בקביעת נוהלי הפעלת המערכת", הוא מוסיף.
באופן תאורטי, ניתן להשתמש במקל"כ של ה'רואה-יורה' גם לטובת אזהרה, אך לדברי מג"ד נשר, אין כל כוונה לעשות זאת - המערכת תופעל אם וכאשר יהיה זיהוי ודאי, אבל רק למטרה אחת. "לא הצבנו כאן מערכת כדי להרתיע", מסביר סא"ל כספי. "אם מגיעה חוליה כלשהי במטרות פח"ע ברורות, ברור שעדיף להשתמש במערכת על פני שליחת כוחות. אם יש ספק, אז אין ספק - לא יורים".
"ברגע שמחבל מופלל ומזוהה בוודאות כאדם היוצר סכנת חיים - הוא צריך למות", מחזק סמח"ט צפונית, "השאלה היא רק איך הוא מת. אין ספק שמדובר כאן במערכת שנשלטת מרחוק ויכולות להיות טעויות בזיהוי, אבל גם כשמסוק קרב יורה מהאוויר יש חשש כזה", הוא משווה. "גם מסוק עלול לטעות בזיהוי ולהרוג אדם שאינו חמוש כלל. אנחנו נשתדל שזה לא יקרה, אבל הסיכון הזה קיים גם פה". 

אני אטפל בזה

האם המערכת החדשנית תעלה את קרנו של מקצוע התצפיתנית? בחיל מודיעין השדה מקווים מאוד שכן. לא מעט בנות התייצבו בלשכת הגיוס ביום המיועד, שמעו ששובצו כתצפיתניות ופרצו בבכי. "הן היו שומעות על התפקיד המיועד להן וחוטפות חום", סיפר באחרונה קצין מודיעין השדה הראשי, תא"ל אריאל קארו, בריאיון ל"במחנה". "רוב הבנות מתאהבות לבסוף בתפקיד, אבל בהתחלה קשה להן להתרגל לרעיון", הודה קמש"ר, שיודע גם הוא שקשה לשווק ישיבה ממושכת מול צגי מחשב. אף אחת מבין החיילות המוכשרות היום למערכת החדשה, לא דמיינה שתירה אי פעם בדמות שהיא לא חייל הקרטון מהמטווח בטירונות. "זה לגמרי משדרג את התפקיד", מודה רב"ט יטבת טלמון. "היו כל-כך הרבה פעמים שזה יכול היה להציל את המצב, מקרים שהכוחות לא הגיעו למטרה או הגיעו ונפגעו, ואמרתי לעצמי - 'אם הייתה לי עכשיו 'רואה-יורה', זה היה נגמר אחרת'".
בשבוע שעבר הסתיים בהצלחה קורס נוסף שהכשיר בנות לתפעול ה"רואה-יורה". עד אז מוינו לשורותיו רק מפקדות, אך בשל הדרישה המבצעית הגוברת לוקחות בו חלק גם תצפיתניות מהשורה. הבלבול והחשש של הבנות, מורגשים היטב. "עד שזה לא יקרה באמת, לא נבין מה זה עושה", מודה רב"ט אלה, "כרגע זה עוד מרגיש רחוק, אף אחת לא השתמשה בזה עדיין, מפה זה נראה כמו סוג של משחק מחשב".
"אם אפגע במישהו שלא לצורך, אני לא יודעת מה אעשה", מודה סמל אלכס יזרעלאשווילי, חניכה בקורס. "זה ממש מלחיץ אותי, לא ברור לי איך אני אחיה עם זה. הייתה לנו בקורס סדנה מנטלית, ומלמדים אותנו איך להתמודד עם החששות האלה, אבל מבחינתי זה עדיין בעייתי. עם זאת, אני מבינה שאין הרבה מה לעשות - כשיחליטו לירות זו תהיה פקודה שנשענת על 'הפללה' ודאית".
"החשש לירות באדם חף מפשע הוא התרחיש הנורא מכל, אבל הסיכוי לטעות הוא קטן יחסית", מבהירה היועצת הארגונית של בית-הספר למודיעין השדה (ביסלמ"ש), סרן מורן דבדבני דקל. "אין לזה פתרון קסם, ואם כל אחת תתלבט אם לבצע את הפקודה, אנחנו לא נהיה צבא - רגשות אשמה יכולים לבוא אחר-כך. ברור שזה פחות נוח שאתה תהיה זה שתלחץ על ההדק, אבל לפעמים זה עדיף".
"בכל מקרה אני חלק מזה", מוסיפה רב"ט יטבת טלמון. "בין אם הכוונתי כוח שירה על המחבל ובין אם לחצתי על ההדק בעצמי - בשני המקרים יש לי אחריות. היו לי אירועים שהדבר היחיד שחשבתי עליו היה הפחד שחברים שלי ייהרגו בחילופי ירי בינם לבין המחבלים. כאן יש לי הזדמנות לפתור אותם מזה, כאילו לומר 'אני אטפל בזה, עליי'".
גם בדרג הפיקודי מודעים היטב למורכבות בירי שמבוצע מרחוק ולחששן המוצדק של הבנות, ולכן דואגים לגבות אותן בסדרה של אישורים ומבטיחים אחרי כל אירוע גם תחקיר. "אין מצב שתצפיתנית מחליטה לירות על דעת עצמה - היא חייבת לקבל אישור לפחות מדרג המ"פ", קובע המג"ד כספי. "מישהו בחמ"ל האג"מי חייב להרים לה את המתג, ואחרי שהכל נגמר נבצע תחקיר כדי להשתפר". "חשוב להדגיש שבסוף יש את החלטת המפקד", מחזק קצין האג"ם של ביסלמ"ש, רס"ן יפתח סיבוני, האחראי על הכשרת הבנות. "המפקד יגיד אם לירות או לא, הוא מכיר את מכלול האילוצים, ובהתייעצות עם מי שצריך ייתן את הפקודה".
למעשה, החלטתם להסיר לחלוטין את האחריות הכבדה מהבנות?
"לא בדיוק, כי התצפיתנית היא זו שתפליל, היא זו שתפעיל את המערכת, והיא שתלחץ על הג'ויסטיק בסופו של דבר. אבל כמו כל דבר בצבא, אנחנו עובדים לפי פקודות".
"הבנות מרגישות מאוד אחראיות", מסבירה סרן דבדבני דקל. "הן חוששות מזה, וזה טוב. לפעמים יש תחושה שבגלל שהן לא עומדות מול המחבל ומסתכלות לו בלבן של העין, אין חובה לירות, כי אין הרגשה של 'זה או אני או הוא'. אבל זה לא נכון, אם לא יחסלו אותו זה יהיה או הוא או אנחנו".

אחוות לוחמים חדשה

הצנחנים שמוצבים בחודשים האחרונים בגזרה שנחשבת היום לחמה ביותר, הגיעו לקו בעזה ממש עם תחילת הרגיעה. מאז הם מחכים לפעולה משמעותית ברצועה, ובינתיים מסתפקים בלהתלוצץ עם הבנות של מוד"ש. "קרה לא פעם שצנחן שמשתחרר אמר לי 'אני לא הרגתי פה אף מחבל ואת, עם הטירונות 20 שלך, תרססי פה את כולם'", מחייכת רב"ט יטבת טלמון. "אחרים מפרגנים יותר, ואומרים 'אין בעיה, אני לא אעשה כלום כל היום, את תעבדי'". "הלוחמים קצת מזלזלים, אבל בצחוק", מפרשת רב"ט אלה. "בסך הכל גם הם סקרנים לראות איך זה עובד, ואז אולי תהיה לנו פה אחוות לוחמים מסוג אחר".
בימים האחרונים, עם התחממות גזרת עזה, נדמה שחנוכת ה"רואה-יורה" אינה רחוקה כל-כך. זו תהיה ההזדמנות של התצפיתניות להוכיח שהן רואות שש-שש, וגם פוגעות לא רע. "הבנות יצטרכו לדעת לקחת את המקום שלהן", מדגישה היועצת הארגונית. "גם עכשיו קורה שתצפיתנית צועקת על מג"ד - לא כי היא חצופה, אלא כי היא רואה משהו שהוא לא - ואת האסרטיביות הזו צריך לפתח. הן מתעסקות עם חיי אדם וברור שהמפקדים לחוצים, כי זה משהו חדש, והן גם יודעות שזה קרדיט שהן צריכות לבנות לעצמן".

תגובה לכתבה  שלח לחבר  גרסת הדפסה 
כתבות נוספות
לחלץ קדימה
לחלץ קדימה
שבי אחריהם
שבי אחריהם
הקצין שבטנק ינצח
אחרי ההתרסקות
12345678
שבוז הוא פורטל המיועד למתגייסים, חיילים וחיילים משוחררים. שבוז כולל מידע מעודכן ורלוונטי על צו ראשון. תפקידים, קורסים, מיונים, תאריכי גיוס, רשימת ציוד, טירונות, חיל השריון, חיל רגלים (חי"ר), חיל תותחנים, חיל הנדסה (הנדסה קרבית), חיל הים, חיל הרפואה, חיל האוויר, חיל החימוש, חיל שלישות, חיל החינוך, חיל המודיעין, מג"ב, גולני, אגוז, שלדג, סיירת מטכ"ל, 669, דובדבן, עוקץ, חובלים, קצין העיר, בית החייל, משכורת צבאית, חר"פ, גימלים, קצונה, הנחות לחיילים, עבודה מועדפת, פיקדון אישי, מענק שחרור, פסיכומטרי, בגרויות, כנס משתחררים ועוד.