שבוז חיילים
חיפוש
חיפוש חיפוש חיפוש
מתגייסים חיילים משוחררים סטודנטים דרושים פורומים מגזין לימודים
שבוז ראשי   >>  חיילים משתחררים   >>  אנחנו לא אדישים
דוא"ל
סיסמא
שכחת סיסמא? כניסה
הרשמה לאתר תאפשר לך
לכתוב בפורומים, לראות מי
מתגייס איתך ועוד!
מענק שיחרור
פיקדון אישי
עבודה מועדפת
מס הכנסה
ביטוח בריאות
ביטוח לאומי
דמי אבטלה
הכשרה מקצועית
מלגות לימודים
לוח דרושים
הטיול לחו"ל
פסיכומטרי
הודעות אחרונות:
מתחילה ללמוד במכללה למינהל
למפעל מיזרונים דרוש מחסנאי
דרוש עובד לחברת מנעולנים בקנדה
מתלבט מה ללמוד
רילקס מערכות שינה - חנות מזרנים
השלמת הכנסה בשעות הערב
גנרל מכונות משרד בע"מ - מדפסת אפסון
נחשף: אילו מקצועות הכי הכי שווה ללמוד אחרי צבא
קורס פסיכומטרי 50% הנחה לחיילים משוחררים!
עבודה באירופה!
 לפורום


אנחנו לא אדישים
כשסטודנט מאחר לשיעור, כל דבר הופך למטרד. כן, גם תעמולת הבחירות באוניברסיטה

אופיר ארצי

אין זמן, אין זמן

הזמן: יום שני בבוקר, סביבות השעה עשר ורבע. המקום: שער הכניסה של אוניברסיטת תל אביב. הנפשות הפועלות: סטודנט לחוץ על סף איחור לשיעור, ועשרות פעילים מקושטים פוליטית. האור ברמזור: אדום. שיט. עוד דקה הולכת לעזאזל. "אפשר להדביק?", שואלת מתנדבת נלהבת מטעם "קדימה" שמתקרבת אל הסטודנט עם סטיקר עגול עמוס בסיסמת בחירות מפוצצת. "לא תודה" הוא משיב בנימוס אופייני, והאור עדיין מתעקש להיות אדום.

"אפשר להדביק?", היא פונה אל שאר המאחרים. כולם מביטים קדימה בנחישות, מסרבים ליצור איתה קשר עין, מהרהרים באסטרטגיה הטובה ביותר שתאפשר להם להתגנב לכיתה ולהיות כבר ישובים בשיעור תוך מינימום תשומת לב. "אפשר להדביק?", היא מסרבת להיכנע ופוצחת בקרוסלה של שאלות נוספת. "לא", והפעם הטון כבר פחות מנומס כי נו כבר, רמזור, אוף. "מה איתך, אפשר?" היא שואלת שוב. את נורמלית? איך את לא זוכרת ששאלת אותי כבר פעמיים? באמת נראה לך ששיניתי את משנתי הפוליטית בשתי השניות האחרונות?

או, הנה האיש הירוק ההולך, תודה לאל. יאללה, עכשיו ספרינט מטורף, לא לעצור עד הדלת. מה זה הבלגן הזה? כל הרחבה כאן רעש וצלצולים. ערימות של ידיים מושיטות עלונים נדחפות כלפי הסטודנט ומאלצות אותו להאט את הקצב. ליכוד, עבודה, מרץ, שינוי, ליברמן. ג'ינגלים ברקע, אוהלים צבעוניים מתנפחים, קלפי מדגם. וואלה, דווקא מעניין מה שקורה כאן, אולי שווה... לא, השיעור, אלוהים, השיעור! אין זמן! אפילו ה"לא תודה" הנימוסי כבר מצריך מאמץ שאין בשבילו פנאי. המחוג הגדול בשעון הולך ומתרחק מאיפה שהוא אמור להיות, והסבלנות? נשארה באוטובוס. כל דבר מפריע, מעצבן, הופך למטרד – האבן הקטנה שנכנסת בנעל, שיחת טלפון לא צפויה מאמא, וכן, אפילו הבחירות.
 
נכון, אפשר להתאכזב מהסטודנטים, להכריז עליהם כעל אוכלוסיה אסקפיסטית ואדישה שלא מעניין אותה שום דבר חוץ מדיסק און קי וקפה הפוך. אפשר גם לנסות להבין אותה. להיכנס, רק קצת, להלך הרוח שלה, ולחשוב על זה שהפנינג בחירות דווקא ברחבת הכניסה לאוניברסיטה - לא הרעיון הכי יצירתי בעולם. לא היה עדיף, למשל, להכניס את כל האירוע לתוך האוניברסיטה? לאפשר לסטודנטים להשתתף בו בהפסקות שבין השיעורים, בחלונות הפנויים, בכל רגע אחר, נגיד במקום הרביצה על הדשא או ההמתנה בתור לקפיטריה? כן, כן, דוכנים ופעילות בתוך האוניברסיטה עצמה, לא משהו שכל הבנקים בישראל וחברות הסלולר לא חשבו עליו קודם.
 
כן, אפשר. אבל הרבה יותר קל להתלונן, ולשחרר לעיתונים כותרות של "לסטודנטים לא איכפת". אכן, חצופים מאוד הסטודנטים שלא העדיפו להבריז משיעורים כדי לעמוד ולשמוע פוליטיקאי שהסכים להקדיש להם רק חמש דקות חד פעמיות מזמנו, ורק כאן ועכשיו. זה לא כאילו יש להם משהו יותר טוב לעשות. או שהזמן הזה עולה להם בידע או בכסף. הרי ברור שכל מנהל בכיר שנוסע בבוקר לעבודה ישמח בחפץ לב לעצור את האוטו שלו באמצע הכביש המהיר ולהשתלב בדו שיח אינטיליגנטי על עתידה המדיני של הארץ, לא משנה לאיזו ישיבה חשובה או שיחת ועידה הוא מאחר. מה, לא?

    
שתף    
כתבות נוספות
חזקה במספרים
שחרור קטלני
שותף בהזמנה
שבע יבשות לשבעה משוחררים
שיחה גורלית
12
תגובה לכתבה  שלח לחבר  גרסת הדפסה 
שבוז הוא פורטל המיועד למתגייסים, חיילים וחיילים משוחררים. שבוז כולל מידע מעודכן ורלוונטי על צו ראשון. תפקידים, קורסים, מיונים, תאריכי גיוס, רשימת ציוד, טירונות, חיל השריון, חיל רגלים (חי"ר), חיל תותחנים, חיל הנדסה (הנדסה קרבית), חיל הים, חיל הרפואה, חיל האוויר, חיל החימוש, חיל שלישות, חיל החינוך, חיל המודיעין, מג"ב, גולני, אגוז, שלדג, סיירת מטכ"ל, 669, דובדבן, עוקץ, חובלים, קצין העיר, בית החייל, משכורת צבאית, חר"פ, גימלים, קצונה, הנחות לחיילים, עבודה מועדפת, פיקדון אישי, מענק שחרור, פסיכומטרי, בגרויות, כנס משתחררים ועוד.